אני לא רוצה שהידידות שלנו תלך לפח.
אני גם לא רוצה שאותו אחד ישבור לי את הלב פעמיים, אבל אי אפשר לדעת אם זה יקרה.
אני חושבת על התקופה שאהבתי אותו.
התנהגתי כמו טיפשה.
אני מתגעגעת לתקופה ההיא.
לפעמים אני רוצה את זה שוב.. אולי כדי להוכיח שהשתנתי, אולי כדי להוכיח שאני יודעת להתנהג נורמאלי עכשיו, אבל אני מתגעגעת לתקופה ההיא.
אני חושבת לפעמים מה היה קורה אם היינו עכשיו ביחד.
עולה לי חיוך על הפנים, אבל מיד אחר כך הפרצוף שלי נהיה מבואס.
אני יודעת שהידידות שלנו תלויה בזה.
אני גם יודעת שאפילו אם לא נהיה ביחד אחרי שאני אגיד לו את זה, והוא לא ירגיש כמוני, הידידות שלנו לא תהיה אותו הדבר, וגם אם נהיה ביחד, וניפרד, אנחנו לא נהיה אותו הדבר.
אני חושבת לעצמי, מה כדאי לי לעשות?
מה אני באמת רוצה?
ואני לא מצליחה להגיע לתשובה.
כבר חשבתי אפילו על איך להגיד לו את זה :
״אתה חושב לפעמים על מה שהיה (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ביננו?״
במידה והוא יענה שכן -
״ואתה מתגעגע לזה לפעמים?״
ואז נראה לאן זה יזרום.
בכל מקרה,
אני אצא ממש מפגרת, ואני אהרוס את כל הקשר אם זה מה שאני אעשה והוא לא ירגיש כמוני.
אני מרגישה חסרת אונים. אני אפילו לא יודעת אם אני אוהבת אותו או שסתם היה לי כיף כשהוא הראה לי כמה הוא ״אוהב״ אותי.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות