שלום לכולם, לפני כמה שבועות יצאנו למסע ישראלי של שכבת יא דרך בית הספר. הצטרפתי לבית ספר רק בשנה שעברה ובגלל זה אני לא ממש מכירה את כל התלמידים שאיתי בשכבה. במסע יצא לי להכיר מישהו שממש נקשרתי אליו, היה בנינו חיבור ענק וראיתי שזה לא בא רק מהצד שלי.. הוא היה איתי לאורך כל המסלול ולא עם חברים לו ועזר לי כשהיה לי קשה וצחק איתי ודיברנו המון ובכל זמן שהתאפשר לנו. יצא מצב שהוא השיג את המספר שלי ואת השם שלי באינסטגרם ועקב אחריי גם שם וגם בסנאפצאט והוא רואה כל דבר שאני מעלה אז ככה שהוא לא שכח אותי! מסתבר שהכיתה שלו היא מול הכיתה שלי ותמיד בבית ספר הוא רק מחייך אליי. אני ממש רוצה שזה יתפתח כי ממש נהנתי איתו במסע הזה! איך לגרום לזה להיות יותר מסתם חיוך? שבאמת נדבר? אנחנו מדברים רק אם אני יושבת עם החברים שלו ואני לא כזה קשורה אליהם ואני מתביישת לבוא ולפתח איתו שיחה וממש רוצה שזה יבוא מהצד שלו. חבר שלו הוא ידיד שלי והוא אומר לי תמיד שהוא(הילד שהכרתי במסע) די בקטע שלי. למה הוא לא עושה עם זה משהו? איך להראות לו שגם אני בקטע? והוא ילד ממש לא ביישן!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות