שלום זה יותר וידוי משאלה
אני בן 21 חייל מעולם לא הייתי בקשר ואני מאוד רוצה לצערי אני מרגיש כאילו יש יד מכוונת שכל מה שאני עושה לא הולך לי, אני כן מבין את המשפט "כל עקבה לטובה" ואני אפילו מתחבר אליו וכרגע אני מרגיש לא נואש עד לא מזמן לקחתי את זה מאוד מאוד קשה.
אני חייב לציין שאני די ביישן עם אנשים שאני לא מכיר ובמיוחד עם נשים הרושם הראשוני שאני מציג כנראה לא משהו אבל אני מרגיש שזה חלק ממני הסגירות עם כל בנאדם בהכרות זה משהו שטבוע בי ואני רואה בו סוג של מנגנון הגנה ראשוני בנוסף חברי קוראים לי "זקן" כי אני מתעניין בפוליטיקה ואקטואליה וכו' לפעמים אני מרגיש כאילו נולד אותי לזמן הלא נכון מאוחר מדי. חברי בצבא ממליצים ללכת לזונה בשביל "לשחרר" אני לא חושב שזה הדבר הנכון לעשות, בצבא בקושי יש לי אינטראקציה עם נשים כי מסיבות באזור שאני נמצא בו בבסיס ישנם מאט בנות וללכת עכשיו ולשבת עם חבורת בנות ולהתחיל שיחה גדול עליי,
אני לא חושב שיש לי בעיית תקשורת עם אנשים אני חושב שיש לי יותר בטחון לדבר עם אנשים בעיקר עם נשים. את האמת אני חושב שאני אמצע מישהי אולי שאני יתחיל ללמוד שיש יותר נושאים משותפים לדבר ואולי יותר בגרות מצד שני המינים.
כרגע אני בחופשה קצרה מהצבא ותהיתי עם לצאת לבד לבר עם זה מביך מראה על בנאדם בודד מנוכר ונואש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות