שלום לכולם. אני עמי (שם בדוי), עוד מעט בן 20, כרגע משרת בצבא. מאז שאני יכול לזכור, אבא שלי הוא האדם הכי מגעיל ומרושע שאני מכיר. מאז ומתמיד התנהג אליי, לאחותי ולאמא שלי בצורה מגעילה וחסרת אנושיות. כשהיינו קטנים הוא הרביץ לנו וקילל אותנו, וכשגדלנו זה הפך רק לקללות וצעקות על כל דבר הכי קטן, תמיד זלזל בי, קילל אותי, איים לזרוק אותי מהבית ולאחרונה הייתה תקרית שהוא באמת זרק אותי מהבית וביליתי לילה בתחנת אוטובוס ליד הבית עד שאמא שלי מצאה אותי והכריחה אותי לחזור הביתה ולהתמודד עם המצב...
תמיד רצינו להתנגד לו אבל אף פעם לא היה לנו את האומץ, וכל פעם שהוא צועק עליי אני פשוט רוצה לצרוח עליו בחזרה אבל המילים פשוט לא יוצאות לי מהפה... כנראה שאני עסוק מידי בלצחוק על התהייה האמיתית והתמימה שלו למה אני לא רוצה לשבת ולדבר איתו ולשתף אותו בדברים, ובמקום זאת משקר לו באופן קבוע... כאילו, באמת? אתה לא שומע את עצמך? מקלל אותי, קורא לי אידיוט ומטומטם כי לא שמעתי את השעון מעורר ופספסתי שיעור נהיגה שבכל מקרה אני משלם עליו ולא אתה, קורא לי מפגר כי אני מעדיף ללכת ולהתנדב במקום שאני אוהב במקום לנצל את היציאות שלי (שבוע שבוע) כדי למצוא עבודה, צוחק עליי שלא החזקתי מעמד במסלול לוחם ונפלתי עקב קשיי הסתגלות חמורים שכמעט נגמרו בזה שפגעתי בעצמי ובאחרים.... ואחר כך הוא שואל למה אני לא משתף אותו בשום דבר. למה אני משקר לו ומסתיר דברים. למה אני מעדיף לפרוק את מה שמציק לי אצל חברים או אצל קב״ן ולא אצלו.
אם רק הייתי יכול... אם רק הייתי יכול לברוח מפה כבר... לעבוד במשרה מלאה ולחסוך כסף כמו שצריך ולהשכיר דירה משל עצמי... להיות רחוק מהאדם הנורא שממרר לי את החיים. והאפשרות אפילו לא קרובה, יש לי עוד שנה וחצי בצבא.... אומנם יש לי את השבוע שבוע, אבל אני לא אוכל לחסוך מספיק כסף ככה. גם אין אפשרות להסתמך על משפחה כי אבא שלי, באופן לא מפתיע, מסוכסך עם כל המשפחה, גם מצד האמא, וגרר את כולנו לזה. איזה כיף לי... ממש חיים מושלמים.
מצטער על החפירה, רק רציתי לפרוק קצת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות