שלום לכולם,
בזמן האחרון יש לי תחושות קשות מאוד לגבי החיים החברתיים שלי. לתת ולעזור לאחרים גורם לי להרגיש טוב ושיש משמעות לנסיבות של החיים שלי וכל הידע שצברתי. אבל עם זאת מאוד קשה לי עם זה שאנשים רבים לא מוכנים להיעזר בי למרות שכולי מוכוון לעזרה לזולת.
זה נושא רגיש אצלי ואני יכול לדבר עליו שעות רבות. אני חושב שבבסיס שלי מאוד הבהרתי עד עכשיו לכולם בהרבה הזדמנויות שאם הם צריכים משהו - לא חשוב כמה זה מטורף - אפשר לבקש ממני. כשאנשים סובלים אני מפשיל שרוולים ועושה מה שאני יכול כדי לפתור את הבעיה. גם אם כל מה שיש לי לתת להם זה להקשיב ולתת תחושה שאני לפחות איתם מאחוריהם.
אני עוזר לכל דורש וזה ידוע בבסיס שאני מוכן ללכת מאוד רחוק עם זה. יש כאלה שיאמרו אפילו שאני מטורף בגלל המחיר האישי שאני מוכן לשלם כדי לעזור. אף פעם לא הייתה לי חברה ואני מייחל לזה מאוד כי אני רואה את זה כהזדמנות מאתגרת במיוחד לתת עוד. אבל כל הבחורות שעד היום התחלתי איתן, עושה רושם שזה קצת פחות חשוב להן - המוטיבציה, המסירות וכח הרצון שלי...
אז בעצם חוץ מהמשפחה בבית והתפקיד שלי בצבא אני מרגיש לא נחוץ בשום מקום. בימים אלה, כל מה שנותן לי כוח לקום בבוקר זה שאני יודע שבבסיס צריכים אותי בגלל הכישורים שלי. אני פשוט כמהה לתחושה הזאת שצריכים אותי למשהו כמו לסם. אני באמת אוהב את הצבא :) רק שם אני באמת מרגיש שצריכים אותי בכל העולם הזה. נותנים לי משימות מאוד חשובות שם וזה עושה לי ממש טוב בלב לדעת שלפחות שם זקוקים לי ומצפים ממני להרבה...
ובכל זאת, באמת לא מגיע לי שגם הקולגות שלי בשירות והחברים שלי יסמכו עלי? אני מבקש יותר מדי? זה נורמלי בכלל מה שאני מרגיש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025