אני בזוגיות כבר חצי שנה וחודש הוא בן 26 כניראה שעבר המון דברים בחיים במיוחד עם המשפחה, אני יודעת שיש שם סיפור. הוא גר לבד מגיל 18, קשה לו לסמוך על אנשים. אבל אחרי חצי שנה לא מגיע לי לדעת מה באמת קרה שם? במיוחד אם הוא אומר שאיתי הוא רוצה להתחתן והוא לוקח אותי בחשבון בקשר לעתיד שלו. איך אני אמורה לדעת מה היא באמת נקודת התורפה שלו חוץ מהמשפחה?
בלי קשר לזה היה קשה לנו נורא להגיע לנקודה שאנחנו נמצאים בה יותר נכון לי, הוא לא היה רציני, הוא לא היה בזוגיות יום אחד בחיים שלו והנה היום אנחנו כבר תקופה ביחד אבל מאחורי זה אני סבלתי כל כך הרבה, הוא היה יוצא למועדונים מבלי שאני יודעת ואיזה יום חברה שלי ראתה אותו עם בחורה באיזור השירותים והתקשרה אליי, הוא התקשר שנייה אחרי זה כדי ״לספר לי״ שהוא יצא. כדי שאני לא יישמע את זה ממנה. כמה ימים לאחר מכן ראיתי שהוא ואותה בחורה חברים בפייסבוק רבתי איתו על זה והוא מחק אותה בהבטחה שלא קרה איתה כלום. חודשיים אחרי היינו בon an off וגיליתי שהוא התחיל עם מישהי שאני מכירה בפייסבוק הזמין אותה לסרט וכל מיני הוא הבין שגיליתי על זה ואמר שזה היה סתם ושאנחנו היינו פרודים אז זה לא אמור להפריע. וגם היה איזה יום שיצאתי לבר עם חברה ובשעה 1 בלילה הוא אמר לי לבוא עם החברה שלי והוא יושב עם חבר. לא הלכתי אבל אחרי יומיים גילית שהיו אצלו בדירה 3 בנות ואחרי שהן הלכו הוא אמר לי לבוא. כשגיליתי על זה הוא אמר שחבר שלו הזמין אותן לבוא. אני בעיקר תמיד הבלגתי למרות השקרים ולמרות הכול ספגתי כל כך הרבה חרא ממנו.. היום כבר אין לו פייסבוק, הוא לקח את המערכת יחסים הזו באמת ברצינות. אבל הבעיה הבעיתית שלנו היום היא שלפני שלושה חודשים הוא העביר את חדר הארונות שלו לחדר שינה ואת חדר הארונות כבר ממש ואי אפשר לשים לב אליו הוא ממש מוסתר. אז לאחרונה ממש חפרתי לו שיראה לי מה יש בחדר כי אז הוא אמר לי שיש שם ציוד של חבר והוא לא מוכן להראות לי ושאני פשוט צריכה לסמוך עליו. למרות שאני חושבת שאני יודעת מה יש שם. תמיד שאני הולכת מהסלון לכיוון החדר או לשירותים הוא שואל מה אני עושה. שאלתי אותו אם זה מה שאני חושבת שזה והוא אמר שלא ושאני פשוט צריכה להאמין בו כי הוא לא נגדי הוא איתי. רבנו על זה כל הלילה ובסופו של דבר החלטתי שאני צריכה להאמין לו בשביל הקשר הזה. אבל למה אתה לא סומך עליי? מה אני בעצם בשבילך? יש כל כך הרבה דברים שמקשים עליי בגלל הקשר הזה שמכניסים אותי לדיכאון. אני לא מרגישה בנוח לספר לו כלום כל פעם שאני מספרת לו משהו אני מרגישה שאני חופרת לו. היום יש לי מה שנקרא תופעות לוואי מכל שעברתי בגללו בקשר הזה. וכתוצאה מכך אנחנו כל הזמן רבים בעיקר בגללי. הוא אומר לי תמיד אפרת הדברים האלו עברו, פתחנו דף חדש אז למה את תמיד נזכרת? תאמת אין לי ממנו חום ואהבה. אין לי מה שישכיח את זה ממני. זה פתאום מרגיש לי בזבוז זמן למרות שאני יודעת שבסופו של יום אני יכולה לשנות אותו ושאנחנו נגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. אז מה נישאר לי לעשות בעצם? אני מתוסכלת, השיחות שלנו בטלפון כבר לא שיחות, בא לי שהוא ייתקשר אבל ברגע שאני עונה בא לי רק לצעוק עליו ולקלל אותו..
לסיים את זה או מה לעשות?
נשבר לי מלבלות את היום בתסכול..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות