היי,
לפני קצת פחות משנה הכרתי אותה,
היה בינינו איזה משהו מיוחד מין חיבור כזה כיפי ולכן גם הצעתי לה לצאת והיא הסכימה.
אחרי פעם אחת שיצאנו היא רשמה לה שהיא רוצה שנשאר ידידים.
ההחלטה הזאת קצת הפתיעה אותי אבל כיבדתי אותה, בסה"כ היא הסכימה לצאת איתי וגם אני נגד גברים שמטרידים בנות ללא הפסקה על מנת שיצאו איתן.
הבעיה לפי דעתי התחילה כאן, אחרי שהיא אמרה לי "בוא נשאר ידידים" באמת נשארנו ידידים.
עם הזמן הרגשות כלפיה דעכו ואני האמנתי שיום אחד הם יעלמו לגמרי ונוכל להישאר ידידים, כי סה"כ יש לנו הרבה דברים משותפים וכיף לנו, ואם לא חברה אז לפחות ידידה טובה.
היום אני חצי שנה אחרי הסיפור הנ"ל, אני לא חושב שמה שיש לי אליה איזה "רגשות" אבל כשאני מדבר איתה זה יוצר מין הרגשה של פספוס בגלל שאנחנו מסתדרים כל כך טוב ואני חושב לעצמי כמה "חבל".
עכשיו בתכלס, אני לא רוצה להיות איתה ואני גם יודע שלא נהיה, אבל היא מהווה לי מין חסם כזה והגעתי למסקנה שהכי טוב יהיה לנתק איתה קשר.
העניין הוא שאנחנו קרובים ועברנו הרבה, ואני לא יודע איך אני עושה את זה?
אני לא יכול פשוט לסנן אותה ואני לא יודע להגיד לה את מה שרשמתי כאן בלי שזה יראה ממש מוזר או כמו איזה תרוץ עלוב.
ואני רוצה להבהיר שאני לא כועס עליה היא לא עשתה שום דבר לא בסדר, זה פשוט אני :)
אשמח לעצות בעניין....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות