היי.. אז ככה. אני בן 24
לפני 3 חודשים הייתי אמור לעבור ניתוח [משהו אסתטי] ובחדר ניתוח התעלפתי. מדובר בניתוח שנדחה ונדחה... באותם רגעים ראיתי את כל השלילי שבעולם הזה.. כי מה כבר ביקשתי? זה ניתוח שרדפתי שכבר יקרה כי אני הייתי מאוד חסר ביטחון לגבי עצמי..
בערב של אותו יום, החלטתי שדי.. הגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים. התחלתי ללכת לקואוצ'רית ומאז הכל אחרת.. אני עם ביטחון יותר גבוה, ויתרתי על הניתוח [הרבה שאלו למה וניסו לשכנע שאני צריך לעשות.. לא אשמתם.. אני זה שהראתי כמה זה חשוב...], ואני מרגיש יותר טוב עם עצמי. אפילו התחלתי לצאת לבד לברים.. חלק מהתהליך של להתגבר ולא להיות תלוי "בחברים" שלי
אבל עדיין.. משהו חסר. לא תמיד בא לצאת לבד...
אני מרגיש צורך לחלוק את זה עם מישהו, לצחוק, לשבת בכיף באיזה בר או במקום שנחמד להיות בו.. ולא מוצא. החברים תמיד יש להם איזה משהו ברגע האחרון וזה מתבטל..
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות