תודה מראש לכל הפונים.
אני בן 25, שכבר קרוב לכמעט שלוש שנים מאז שהשתחררתי בכסח עם אבא שלי, לאחרונה זה הגיע לקפיצת מדרגה, וכמעט שלושה חודשים לא שוחחתי אתו על שום דבר, גם לא בוקר טוב או שלום נורמלי, או סתם לזרוק מילה נהיה מחזה נדיר.
האישיות שלו מורכבת בעיקר מאימפולסיביות, שליליות ואני מניח שהוא אולי סנילי או צבוע כי אי אפשר לדעת אם הוא זוכר דברים או פשוט מתאים את עצמו בהתאם לסביבה.
הוא בקלות מתרגז, והוא לא יראה סימנים לפני, תמיד צריך להיות בזמן גם אם אנחנו מוכנים שעות לפני, אף פעם לא תתפוס אותו סולח לגבי משהו כי הוא כמובן, תמיד צודק ולכן הוא לא צריך להתנצל, והדעה שלו היא הדעה הצודקת.
אתמול הוא פנה אליי ואמר לי שהמצב לא יכול להמשיך (אני כמובן הסכמתי), אבל גם אולי בצורה מאוד הרואית הודה, שהוא לא יכול להשתנות, במובן האישיותית, שהוא כבר רגיל להתנהג בצורה הזו הוא לא יכול לשנות אותה יותר. אני באותו רגע אמרתי לו שאם הוא מודה שהוא אינו יכול לשנות את ההתנהגות שלו, אין טעם לנסות לגשר על היחסים כי בכל מקרה נחזור לנקודה שבא אנחנו כרגע נמצאים, והראתי לו את הדרך החוצה (ובתכלס הצטערתי על כך).
אני מאוד הייתי רוצה שזה השתנה כי בסוף זה פוגע באמא שלי, אחיותיי ומעיק על האווירה המשפחתית, אבל בחייאת איך אפשר לצאת מהמצב ושהוא לא יהיה כזה שמוק?
יש לי עוד כמה דברים לספר עליו אבל תחילה הייתי רוצה לקבל עצות ואם הראה שחסרים פרטים אני יוסיף בהתאם.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות