אני בקשר כבר חודשיים וחצי בערך עם בחורה טובה ומהממת..
חשוב לי לציין שהבחורה גדולה מימני ב-6 שנים.
תמיד נימשכתי לנשים בוגרות מימני כי גם אני תמיד הייתי בוגר לגילי, אני צריך אישה- בוגרת, בשלה, אחת שמבינה עניין, ולא ילדה.
בכל אופן מדובר באמת בבחורה טובה היא חכמה, טובת לב, אכפתית, יפה. מהסוג שהופכת את הגבר שלה למלך, ובונה איתו ארמון לחיים משותפים. זו בחורה שתידאג לך לארוחה חמה כשאתה חוזר מסוף יום עבודה, ויודעת לאהוב אותך עד שיוצא "עשן לבן" מהסדינים.. (ואני לא אומר את זה בקטע שוביניסטי).
העניין הוא שאני לא מרגיש "פרפרים בבטן" ב100% לגביה. כלומר- אני יכול להעביר יום שלם מבלי לדבר איתה, או שהתאבון שלי לא יפגע אם לא נתראה כמה ימים.
אבל אם חלילה יקרה לה משהו אני אהיה מאוד עצוב,או שאם היא תהיה זקוקה לעזרתי אני אעשה כמיטב יכולתי לעזור לה.
אני לא יודע אם לנסות להמשיך ולהיפגש או לחתוך את זה.
חשבתי למשל מתוך קצת הכרות ודברים ששמעתי שלמשל בחברה הדתית שבה די במהירות ממסדים את הקשר בין גבר לאישה לא תמיד יש שם אהבה ב100%, אלה בעיקר שיש כימיה בין בני הזוג, ואילו האהבה והמשיכה ניבנת לאט לאט.
בקיצור חברים הייתי שמח לשמוע את דעתכם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025