אף פעם לא היו לי הרבה חברים וגם לא חיפשתי את זה, היו לי 2 וחצי חברים טובים + כמה "רחוקים" והסתדרתי עם זה יופי. ההפנמה שיש לי בעיה בתחום הזה של חברות, התחיל לפני 4 שנים, אחרי הפרידה מבת זוג שהייתה לי אז.
חבר אחד התחתן + 2 ילדים וכמובן שתדירות המפגשים ירדה לכמעט אפס.
חבר אחר היה בזוגיות, נפרד, לאחרונה שוב בזוגיות אבל הוא בעיקר מתמרן בין החברה לעבודה שלו (עצמאי).
חבר נוסף היה וורקוהוליק מאז ומתמיד.
חבר אחר התחתן + ילד, גם התרחק.
חבר נוסף, נפגשים מדי פעם, נשוי + 2 גם בטח לא מישהו שאפשר להיפגש לעיתים קרובות.
חבר נוסף, רווק, התחיל ללמוד לאחרונה, בקושי יש לו זמן למשהו, גם נפגשים לעיתים רחוקות. ניסיתי דרכו להרחיב את מעגל החברים אבל אני מודה שקצת הביישתי לומר לו שלי אין חברים אז תכיר לי את שלך.
חבר נוסף גר בחול עם האישה והילדים ולכן הקשר הוא רק עדכונים פעם ב...
מאותה פרידה, הייתי בזוגיות פעמיים, כשהאחרונה נסתיימה ממש לא מזמן. הסתכלתי מסביב וראיתי בעיקר שממה לאור מה שכתבתי קודם.
לפני 3 שנים, הלכתי לסדנה כלשהי. קיוויתי ששם אוכל להכיר חברים חדשים אבל כל אחד מאנשי הסדנה בא בשביל עצמו. אני מתאר לעצמי שנוצרו שם חברויות כאלה ואחרות, גם לי היו התחלות של חברויות אבל הן התפרקו מהר מאוד. כל אחד היה עסוק בחיים של עצמו ולא היה לו זמן או רצון לפתח "חברות" חדשה.
הזוגיאויות שהיו לי, כשהיו לי, הספיקו לי ומילאו אותי אבל עכשיו שוב תחושת הבדידות עולה כשהבעיה האמיתית היא שאני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל. אני לא מחפש הרבה חברויות, גם אז הספיקו לי 2 חברים קרובים + כמה רחוקים אבל עכשיו ההרגשה היא שכולם רחוקים וחדשים קשה לי למצא כמו שתיארתי קודם.
כל הצעה תתקבל בברכה
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות