הייחבריי אסק פיפול
אני בעיקר רושמת פה כדיי לשתף את הרגשות שלי אבל אני אשמח לעצות.
יצאתי עם מישו כמה חודשים וזה נגמר לא הכי יפה ובעיקר תחושה פנימית שלי שהוא ניצל אותי לסקס.
אני אשקר אם אגיד שאין לי אליו רגשות עד היום אבל כשנפרדנו אהבתי אותו המון.
בחודש האחרון שהיינו יחד כל הזמן הרגשתי לא טוב אבל ממש לא ייחסתי לזה חשיבות והייתי בטוחה שזה יעבור.
ביום הגדול שזה נגמר וגם הייתי אמורה לקבל מחזור לא קיבלתי (והייתי גם על גלולות) אז עשיתי בדיקת הריון. והתוצאה לצערי הייתה חיובית. כבר משיחות שהיו לנו קודם דיברנו בצחוק על העניין ואני אמרתי לו שאני יעשה הפלה (בכל זאת אני בצבא וצעירה ולא רואה את עצמי מגדלת ילד) בשניב שגיליתי התקשרתי וניסיתי להשיג אותו אבל הוא לא ענה ובסוף בלי לשאול אותו החלטתי שאני עושה הפלה. חוץ מחברה אחת אפאחד לא יודע על זה כי אם במשפחה שלי ידעו יגרשו אותי מהבית ולא רציתי שמישו ידע על זה לעולם
בין היתר התחלתי טיפול פסיכולוגי דרך הצבא כדי להתמודד עם העניין הרגשתי פשוט באותו חודש שכל העולם שלי קורס מעלי הייתי עצבנית ומדוכאת. בשיחה עם הפסיכולוגית היא אמרה שאם אני מרגישה שזה יושב עליי פשוט לספר לו.והחלטתי שאני מתקשרת לספר לו. להפתעתי הוא ענה. וסיפרתי לו. הוא בהתחלה היה בהלם ואז אמר לי " אני יודע שהתקשרת כי התגעגעת אבל להמציא סיפור כזה?" הייתי בשוק. הוא לא האמין לי ואני הרגשתי שאני מתה ופשוט אחרי השיחה הזאת קיבלתי התקף חרדה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה אני ידעתי שהוא לא יאמין אבל בלב שלי רציתי שגם אם לא שיתן לי נחמה ויעשה כאילו. רציתי ממנו קצת אמפתיה בכל זאת זה גם היה העובר שלו.
אני מרגישה פשוט חרטה על הכל גם שסיפרתי לו וגם שהפלתי.
איך אני יכולה להתמודד עם כל הצער הזה
אני בעיקר רושמת פה כדיי לשתף את הרגשות שלי אבל אני אשמח לעצות.
יצאתי עם מישו כמה חודשים וזה נגמר לא הכי יפה ובעיקר תחושה פנימית שלי שהוא ניצל אותי לסקס.
אני אשקר אם אגיד שאין לי אליו רגשות עד היום אבל כשנפרדנו אהבתי אותו המון.
בחודש האחרון שהיינו יחד כל הזמן הרגשתי לא טוב אבל ממש לא ייחסתי לזה חשיבות והייתי בטוחה שזה יעבור.
ביום הגדול שזה נגמר וגם הייתי אמורה לקבל מחזור לא קיבלתי (והייתי גם על גלולות) אז עשיתי בדיקת הריון. והתוצאה לצערי הייתה חיובית. כבר משיחות שהיו לנו קודם דיברנו בצחוק על העניין ואני אמרתי לו שאני יעשה הפלה (בכל זאת אני בצבא וצעירה ולא רואה את עצמי מגדלת ילד) בשניב שגיליתי התקשרתי וניסיתי להשיג אותו אבל הוא לא ענה ובסוף בלי לשאול אותו החלטתי שאני עושה הפלה. חוץ מחברה אחת אפאחד לא יודע על זה כי אם במשפחה שלי ידעו יגרשו אותי מהבית ולא רציתי שמישו ידע על זה לעולם
בין היתר התחלתי טיפול פסיכולוגי דרך הצבא כדי להתמודד עם העניין הרגשתי פשוט באותו חודש שכל העולם שלי קורס מעלי הייתי עצבנית ומדוכאת. בשיחה עם הפסיכולוגית היא אמרה שאם אני מרגישה שזה יושב עליי פשוט לספר לו.והחלטתי שאני מתקשרת לספר לו. להפתעתי הוא ענה. וסיפרתי לו. הוא בהתחלה היה בהלם ואז אמר לי " אני יודע שהתקשרת כי התגעגעת אבל להמציא סיפור כזה?" הייתי בשוק. הוא לא האמין לי ואני הרגשתי שאני מתה ופשוט אחרי השיחה הזאת קיבלתי התקף חרדה.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה אני ידעתי שהוא לא יאמין אבל בלב שלי רציתי שגם אם לא שיתן לי נחמה ויעשה כאילו. רציתי ממנו קצת אמפתיה בכל זאת זה גם היה העובר שלו.
אני מרגישה פשוט חרטה על הכל גם שסיפרתי לו וגם שהפלתי.
איך אני יכולה להתמודד עם כל הצער הזה
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025