אני אוטוטו בן 30 ובמשך 3-4 שנים האחרונות אני סופג הערות ואכזבות מצד ההורים איך יכול להיות שאני לבד, שאין לי בת זוג ושעדיין לא התחתנתי. בכל פעם חוזרים הסיפורים שאם אני לא אכיר מישהי אני אהיה לבד ושאף אחד לא ידאג לי בחיים ושזה לא בסדר להיות לבד ושכולם מתחתנים מסביבי ורק אני לא, ושגם הבן של ... התחתן והבת של... התחתנה והם נורא מתוסכלים מזה שאני לבד וככל שהזמן עובר הם רק מגבירים את הלחץ ולא מבינים איך זה שאני גר מחוץ לבית, עובד, לומד, נמצא בין אנשים ועדיין לא מכיר.
ההרגשה היא שהם רואים בי סוג של כישלון וזו הרגשה לא פשוטה וגם כשאמרתי להם שאני יוצא ומכיר וזה לא זה, הם מביעים אכזבה ולא משנה מה אני אומר ואסביר הם יגידו לי שוב שהם מאוכזבים מכך שאני לבד, שאני לא נותן צ'אנס ומזכירים לי כל הזמן שאני כבר בן 30 שזה כבר לא צעיר ושאין זמן ולמה אני מחכה... האם זה כל כך נורא שאני בן 30, שאין לי בת זוג ושעדיין לא התחתנתי? האם זה לגיטימי שהורים מאוכזבים מילדם שהגיע ל"גיל המופלג" ועדיין לבד?
גם חברים (בעיקר נשואים) שואלים מתעניינים מידי פעם, מנסים לעודד. הכוונות שלהם הם טובות אך הם נותנים לי להרגיש כאילו שזה פגם להיות לבד. לי באופן אישי זה פחות מפריע מהסיבה שאני רגיל לחיות לבד ושעד כה לא הכרתי מישהי שהרגשתי שיש בינינו כימיה ואני יודע שצריך סבלנות בעניין זה ואני לא רוצה לעשות דברים בלחץ ולהיות בקשר עם מישהי רק בשביל לרצות את ההורים ואת הסביבה וגם אם זה יקרה בעוד שנה או שנתיים זה לא נורא מבחינתי, אך הלחץ מהסביבה ובעיקר תחושת הכישלון, האכזבה והתסכול של ההורים יוצרת בי דכדוך תמידי ותחושת דאגה שאולי אני באמת לא בסדר כי הגעתי לגיל שכבר הייתי צריך להכיר בת זוג, להתחתן, להקים משפחה ו"לבנות את חיי"...
הייתי רוצה לדעת כיצד להתמודד עם אכזבה של הורים? אשמח לקבל תגובות שאולי יסייעו לי לצאת אפילו במעט מאותה הרגשת דכדוך שמשפיעה עלי ביומיום...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025