אח שלי נפטר במלחמת צוק איתן.במקיף שלי עושים כל שנה טקס, ובמצגת מראים את החיילים שנרצחו .לא מפסיק שיש תמונה שלו ושל חברים שלו במסדרון, ככה שכל בוקר אני עובר וצריך לכאוב לי שוב, מסתכלים עליי בעיניים עצובות, ואני שונא את זה!! מרחמים עליי, אני שונא שמרחמים עליי, אנשים שאני לא מכיר מציקים לי כל הזמן, ושאני מתעצבן אז פשוט אומרים ''עזוב אני אדבר איתך מחר'' להישאר בבית זה לא אופציה מבחינתי, המשפחה שלי לא מתפקדת מאז שהוא מת, אמא ואבא שלי בקושי יוצאים מהבית, לא מדברים, לא אכלים,במיוחד אמא שלי. אבא שלי מתרכז בעבודה כדי לא לחשוב על זה, ומשחק אותה כאילו כלום לא קרה, ואני נשבר בפנים, ואין לי ממש עם מי לדבר.אל תגידו לי ללכת לפסיכולוג..כי זה לא עוזר. ונמאס לי מאנשים שמעוותים את האמת בגלל שכואב לי שהוא מת.מה לעשות?
(להשאר בבית- יהיה לי קשה לראות את אמא שלי שם, גם ברגיל אני בקושי בבית)
(ללכת לבית ספר- גם יהיה לי קשה.במיוחד כמה זמן אחרי שהוא נפטר, הסתכלו עליי כאילו לא יודע מה ..)
(ללכת לקבר שלו- יהיו שם מלא אנשים, אני מבקר אותו בימים מיוחדים,ביומולדת שלו,בתאריך שהוא התגייס, בתאריך שהוא היה אמור להתחתן,וכאלה..)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות