אני בת 20.. במערכת יחסים עם החבר שלי כבר שנתיים.
אמא שלי נורא כבדה..ופרימיטיבית! אני "ילדת סנדוויץ" אחות גדולה אח קטן. אני הייתי הראשונה שהכניסה את החבר הביתה.
אמא שלי שכל חיי ציפתה וקיוותה שאביא את האביר על הסוס הלבן פגשה בגבר שלדעתה אינו מספיק יפה בשבילי (שטחית , עוד טוענת שאני שטחית).
עד היום בחלוף השנתיים היא לא מסוגלת לקבל אותו מטענה שאינו יפה מספיק.
אינני יודעת מה לעשות.. היא אפילו איננה מודעת לעניין ששכבנו וכל פגישה איתו נערכת בחשאי על מנת "לא לפתוח לה את הפה".
לא יכולה להמשיך במצב הזה יותר אך עדיין זקוקה לאמא ונורא אוהבת את בן זוגי וכן רואה אותי חייה איתו את שארית חיי.
יש לציין שמרוב שאמי מתביישת בו היא אפילו איננה סיפרה למשפחה המורחבת (סבא סבתא דודים וכו) על קיומו!
ואני שמתקבלת אצלו בבית בדלת פתוחה גם אצל משפחתו המורחבת לא יודעת איפה לקבור את הבושה.
שאני מתחילה לדבר עליו על מנת שבאמת תנסה להכיר אותו מעבר היא מגלגלת עיניים..
הוא שהיה אצלי בבית כבר כמה וכמה פעמים ואף עזר בעבודות בבית אחרי שנידבתי אותו שיכירו אותו יותר מודע למצב שאמא שלי שונאת אותו ולא מרגיש נעים לבוא לבית שלא "רצוי" בו.
אבא שלי מעדיף לא לנקוט דעה בנושא- אמא שלי תמיד הייתה מסרסת, אך הוא אינו אומר מילה אז לדעתי אין לו בעיה עם החבר שלי.
אני לא יודעת מה לעשות.. אני מרגישה שהגעתי למבוי סתום בינהם ושלא שהם רבו אי פעם וחבר שלי תמיד כיבד אותה ולא אמר לה מילה למרות שזאת צעקה בבית שמות גנאי עליו ועל משפחתו בזמן שעמד בחוץ.
בכל הזדמנות אומרת "אויש תפרדי ממנו לפני שיהיה מאוחר מידי"
חייבת עזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות