שלום לכולם.
אז הכל התחיל אתמול, מישהו מהעבודה של חבר שלי איים עליו.
חבר שלי השמיע לי את השיחה בערב כשכולו בפחדים ובבכי, ניסיתי להרגיע אותו.
אבל אז קרה שבשיחה אותו בחור אמר לחבר שלי אתה מנסה להרשים בחורות אחרות משהו כזה.
חשבתי בהתחלה שהבחור הזה באמת מתכוון לזה (אותו בחור שיקר) ורבתי עם חבר שלי על זה.
חבר שלי כבר התחיל להיות היסטרי יותר מימה שהוא היה, הוא התחיל להשתולל להעיף דברים וניסה לפצוע את עצמו.
ישר קפצתי עליו ומנעתי מי זה לקרות, ואז אחרי כמה דקות של בכי הוא אמר שהוא רוצה לדבר עם אמא שלו.
הלכתי לסלון הוא נשאר בחדר והתקשר אליה.
הוא סיפר לה כל מה שקרה, וההורים שלו אמרו לי שאני בן אדם חולני ושיעיף אותי (הוא סיפר לי את זה).
הוא התחיל לבכות להם שזה לא נכון ושאני בן אדם מקסים ושהוא לא מסוגל להיפרד ממני.
אחרי שיחה ארוכה עם אמא ואבא שלו הוא ניתק את הפלאפון ונכנסתי לחדר פתאום הוא פרץ בבכי וסיפר לי כל מה שהם אמרו, התחלתי לבכות כי ראיתי ממש את הסוף, אחרי שיחה ארוכה החלטנו לתת לזה צ'אנס נוסף.
יום למחרת(היום) הוא דיבר עם ההורים שלו ואמר שהכל בסדר ואז פתאום הם השתנו הם אמרו לו עם טוב לך איתה אז טוב גם לנו.
נכון שהכל חזר לקדמותו, אבל נורא קשה לי ואני נורא פגועה מההורים שלו שקראו לי בן חולני.
יש לחבר אירוע משפחתי עוד שבוע והוא רוצה שאני יבוא איתו, אבל אחרי יציאה כזאת אני לא בטוחה שבא לי לראות בכלל אי פעם את ההורים שלו שוב.
מה לעשות? איך להתמודד עם זה?
באמת שאני רושמת את זה ואני כולי מוצפת דמעות.
תודה לכל העונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025