בערב חג הייתי אצל ההורים של הבן זוג שלי וכמובן שלא רציתי ללכת בידיים ריקות אז ניצלתי את אווירת החג ואפיתי עוגה בעצמי. חשוב לציין שזו משפחה די רחבה וכל חג אצלם זו חגיגה גדולה של מאכלים ועוגות בשפע ועדיין היה ממש חשוב לי להרגיש מעורבת.
כשסיימנו את האוכל וישבנו לקינוח הביאו המון סוגי עוגות על השולחן וביניהן העוגה שלי, עכשיו, אוטומטית היה לי הכי הגיוני שלפחות החבר שלי יטעם! במקום זה הוא לקח עוגה אחרת וכשאמא שלו שאלה אותו ״ רוצה לטעום מהעוגה של יעל?״ הוא אמר לה ״לא, לא מתחשק לי עכשיו״ אז אוקיי, נשמתי ועברתי הלאה.
אף אחד כמובן לא טרח לטעום מהעוגה אז אמרתי לעצמי שהכל בסדר ושכולם בטח כבר ממש מפוצצים אז הם יאכלו כבר מחר עד שאמא שלו אמרה לי ״ יעל את רוצה לקחת את העוגה שלך הביתה?״
כל הדרך הביתה חבר שלי ראה שמשהו איתי לא בסדר ובמקום להבין למה אני ככה הוא רק נגע בי בלי סוף!
עד שהעפתי לו את היד ואז לא דיברנו כל הנסיעה.
הגעתי הביתה נסערת וההורים שלי היו בהלם, אני אף פעם לא הרגשתי כל כך רע! אני כל כך משתדלת גם בשבילו וגם בשביל המשפחה שלו ואף אחד לא מעריך את זה. איכה לא לאכול את העוגה ולזרוק אחרי שאני הולכת אבל להציע לקחת בחזרה? אולי זה רציונלי ומשהו בי דפוק שאני לוקחת את זה כל כך קשה אני באמת כבר לא יודעת מה לחשוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025