שלום, אני נשואה כ-13 שנה + 3 ילדים חמודים ומקסימים.
לבעלי יש אח ושלוש אחיות גרנו קרוב לחמתי כ 10 שנים ואז עברנו דירה.
חמתי היא אישה אלמנה שלא יודעת להעסיק את עצמה וחוץ מלהתלונן כמה משעמם לה וללכת לרופאים היא לא עושה כלום. לאחר שבעלה נפטר היא הייתה עושה אצלנו את רוב השבתות שלה. עד שלא הייתי מוכנה וביקשתי מבעלי שייסדר כך שהיא תלך כל שבת לאח אחר וזה מה שהוא עשה. בזמן שגרנו לידה היא כל יום כמעט היתה באה ויושבת ועושה כאילו היא לא רוצה להפריע אבל אם בעלי היה עסוק עם הילדים היא הייתה אומרת לא טוב אני הולכת אתם עסוקים ובעלי כמובן לא מה פתאום אני בא לשבת איתך והיה מכין לה ארוחת ערב וזה נהייה הרגל של פינוקים שלא מצאו חן בעניי. כי בכל זאת במקום להיות איתי -אישתו אוליי- הוא מבלה איתה.
בכל אופן היום היא באה אלינו כל כמה שבועות ומידי פעם לביקור. מה שמפריע לי זה כשהיא באה היא כאילו מחפשת רק אותו כאילו מאוהבת בו ושואלת רק אותו כל דבר שהיא צריכה כאילו אני לא קיימת בכלל חוץ מלהגיש את הארוחות לשולחן השבת. כל שבת שהיא נמצאת אני ובעלי רבים באופן קבוע ורק עליה. בזמן שהיא לא באה הכל יפה ופורח ואהבה וכו'. ההרגשה שלי זה שכאילו כשהיא שם אני אוויר לבעלי הוא גם נותן לה תחושה כזאת שהיא רק חשובה ומעל הכל. כשהיא הולכת אני לא מסוגלת להתקרב לבעלי אפילו לא לנשק אותו הרגשה של בגידה, כאילו שבעלי בוגד בי הוא מגעיל אותי. ואני אוהבת אותו וכיף לי איתו. אני לא יודעת אם זה סביר הוא אומר לי שאני צריכה טיפול. ואני אמרתי לו שהוא צריך לשים את הקשר שלו עם אמא שלו בפרופורציות ולנתק סוף סוף את חבל התבור. מה לעשות??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות