בחודשים האחרונים מעיקה עליי התחושה שאם אני אמות מחר בזבזתי את החיים שלי על שטויות ושגרה. אני מרגישה שאני מעבירה את הימים בללכת לעבודה-לחזור הביתה-לחוות ריקנות וחוסר מעש-ללכת לישון.
בא לי לעשות דברים, להנות, להתנהג כמו בת 24!
מדי פעם יש לי חוויות כאלה ואחרות שמכניסות קצת עניין, אבל לאחריהן אני חווה תחושה נוראית של ריקנות עקב החזרה לשגרה ולחוסר מעש.
אני לא מעידה על עצמי הרבה, אבל אני יודעת שאני בחורה כיפית, קלילה, מצחיקה, חדה שמסתדרת מעולה עם אנשים חדשים ואפילו נהנית מאוד מהיכרויות חדשות. אבל אני לא טובה בלשמור על קשרים ולכן יצא שעם הזמן נשארתי עם מספר מצומצם של חברות.
אותן חברות רדומות, פרווה, לא מעניינות, לרמה שאני אפילו לא רוצה להציע להן לעשות דברים, מעדיפה כבר להישאר בבית.
מדי פעם בסופ"שים אני יוצאת למסיבות עם חברת-מסיבות כזאת וזה הדבר היחיד שגורם לי לכיף בתקופה האחרונה.
איך יוצאים מזה? ואיך לעזאזל מכירים אנשים כיפיים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות