היי :)
אתמול הייתי במסיבה של חברה שחגגה יומולדת עם מלא חברים ואנשים שאני לא מכירה (הרוב היו 15-16, ומעט מאוד היו מתחת). עכשיו שהגעתי כולם היו יבשים מאוד וביישנים.. ראיתי שחברה שלי (שחוגגת את היומולדת) הייתה ממש מבואסת, ואפילו על סף בכי כי אף אחד לא רקד וכולם היו דבוקים לטלפון.
החלטתי שאני אעשה צעד ואקח שליטה על הכל, אני הייתי הראשונה שקמה מהמקום וממש התחלתי לרקוד כמו משוגעת ולשיר והכל, ואז כולם התחילו לבוא ולרקוד גם. רקדתי עם חברות שלי ממש בטירוף, לא הצלחתי לזהות מי אני באותו הרגע.
אני באה מבית טוב, מסיבות, אלכוהול, סיגריות וטלוויזיה זה אסור בבית שלנו. אנחנו כל הזמן דבוקים לאיזה ספר וצריכים ללמוד, אז החלטתי קצת ׳לשבור׳ את החוקים.. אבל זה הגיע לקטע שהצמדתי את התחת שלי לחברות שלי והתחלתי לרקוד עליהן, ממש איבדתי שליטה. בנים חשבו שאני ׳זורמת׳ (שאגב, אני הכי לא כזו, אולי הכי רחוק מלהיות כזו) והתחילו להצמיד את עצמם אליי אבל פשוט סירבתי ועפתי משם. בכל מקרה, חזרתי באחד וחצי כי כבר כולם התחילו ללכת ואני פשוט לא מפסיקה לבכות.. בנוסף להכל אני באה מבית מאמין נוצרי ואני מרגישה שממש אכזבתי את הוריי ואת עצמי ובעיקר את אלוהים (תגובות אתאיסטיות, מוזמנים לצאת).
היה לי ממש כיף במסיבה, אבל מרגישה שזה לא אני בכלל. אבא שלי החזיר אותו הביתה מהמסיבה ופשוט ראה את כל הטירוף שהלך שם והוא לא מדבר איתי יותר.
את האמת, אין כאן שאלה, אולי סתם רציתי לפרוק. החברות שלי לא יודעות שאני נוצרייה ומבחינתן אין בזה שום דבר שגוי אבל.. זה פשוט לא הייתי אני שם, ואני מרגישה כלכך חרא עם עצמי, למרות שהצלחתי לשמח את חברה שלי שחגגה והצלחתי להביא את כולם למצב שבו הם רקדו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות