שלום, מזה זמן רב שאני חווה וסוחבת על עצמי את כל הבעיות הנפשיות והפיזיות מבלי שאוכל לפרוק ולדבר עם איש מתוך הפחד של הבושה והבוז מפני הסביבה. אני בת 18 ובמשך כל שנותיי אומנם לא היה חסר לי כלום מלבד "אבא" .אני דמה את המילה הזאת במרכאות כי מבחינת תיאוריטית יש לי, אבל חוץ מזה אין לי שום דבר וגם שום רצון למערכת יחסים של אב ובת , רגילה ונורמאלית. מאז,שאני זוכרת את עצמי לא הפסקתי לריב עם אחותי הגדולה ובכלל בבית גם עכשיו שאני בת 18 ההורים שלי נוקטים כלפי באלימות פיזית ( אבא תמיד). חשב שככה הוא יוכל לבשקיט אותי אף פעם באמת לא ישב ולו לשניה אחת לברר למה , ממה וכו'.
כן זה הפריע לי והכעיס אותי המצב הזה וכמובן שפגע בי. הם אף פעם לא נתנו לי את בחופש שלי כממ תבגרת לצאת עם חברים גם שידעו שאני יודעת לשמור על עצמי וזה מפריע לי וגורם לי עוד יותר לריב ולשנוא אותם. את אמא שלי אני אוהבת יותר,אבל אני יודעת שאם אני אצטרך להעמיד מולה אותי או את אבא . היא תבחר בו!
קשה לי לחיות בחיים האלה אני מתוסכלת וסובלת אני מפחדת לספר למישהו את הסיפור הזה , אבל אני לא מסוגלת יותר . אין לאן לברוח או ללכת אבל אני מעדיפה למות מאשר לסבול. בבקשה תעזרו להישאר ויה ולעמוד מולו !.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות