אני כל כך רוצה חברות !
האם זה מוזר???
אני חרדית, נשואה ואמא לתינוק, ומתגוררת בעיר שאני לא מכירה אף אחת.
אני רוצה חברות כפשוטו- נשים נשואות בעיקר, עם ילדים זה עוד יותר נחמד, שיבואו אליי לדבר , להכין איתי אוכל, להביא את הילדים שישחקו עם התינוק שלי,
אני אוהבת גם לעזור ולשמח וכל כך פשוטה ברצון שלי- פשוט לדבר עם נשים על דא ועל הא
כשאני הולכת לגינות משחקים אני מתביישת מאוד ליצור קשר, כי יש בי מחסום לדבר עם אחרות, אני רואה את עצמי כאחת קצת שונה מאחרות ואין לי מושג מדוע,
בעוד בעלי מרוצה בעבודה ומביא הביתה חברים - לפעמים יש להם אישה אבל אף פעם לא יצא לי להכיר ממש- באופן שממש נדבר בטלפון ניתן מתכונים, נשב על כוס קפה ונתלונן על החיים...
יש כזאת חיה בכלל להיות נשואה עם חברות..?
אני כל כך מתביישת ברצון הזה שלי...
מצד שני זה היה לי טבעי כל החיים וגם היו לי חברות בעבר, אבל משום מה בגלל המרחקים הגאוגרפיים וגם המנטליים הכל נגמר...
האם יש כאן נשים כמוני?
רציתי להוסיף עוד משהו: אני לא רוצה שכל היום ידפקו לי על הדלת ואני גם לא רוצה קשר עם נשים חטטניות שאוהבות לחפור על החיים האישיים
אני ממש שונאת נשים שחופרות על דברים של בינו לבינה או כאלה
האם יש מצב למצוא חברות נחמדות שיודעות לשתוק כשצריך, או לצאת מתי שהבעל מגיע..?
חוויתי אצל ההורים שלי פחדים משכנים חטטניים, היו לנו שכנות שבאו לדבר כל יום ממש עם אמא שלי ואמא שלי לא הייתה יודעת איך להגיד להן שמתי שהבעל מגיע צריך לתת לו יחס וגם לא יפה לדבר איתו בצורה חופשית - אני קנאית גם לבעלי ואין לי כח לחברות סתומות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות