יש לי חברה שמבחינתי היא כמו אחות, ברמה שאנחנו מדברות כל היום המון, נפגשות כמה פעמים בשבוע ועוד. הבעיות מתחילות כשהיא מכירה מישהו חדש כמו עכשיו, זה מגיע לרמה שהיא לא רואה אותי כמה שבועות ואף אם אני מציעה לה להיפגש היא אומרת שהיא לא יכולה/עייפה/איתו, ואז מסיפורים שאני שומעת אני מבינה שלמרות שהיא לא הייתה יכולה היא פינתה זמן עבור הבחור החדש. ואם לראות אותה זה רק איתו גם כן וזה לא אותן שיחות פתוחות וכיף כמו רק עם חברות בלי בחורים.
אני באמת רוצה שהיא תהיה מאושרת אבל זה מאד קשה עם התחושות שהמצב מעורר בי, חברים זה בסיס לחיים מאושרים ועד שמוצאים קשר מיוחד שהולך שנים רבות אחורה זה לא דבר של מה בכך... ולתחזק קשר כזה אי אפשר רק בדיבורים צריך גם להיפגש ולעשות דברים ביחד. אני גם מתגעגעת אליה מאד ומרגישה עצובה שאני לא רואה אותה כבר. לא הייתה לי בעיה להגיד לה הכל, פשוט לא אכפת לה לא לראות אותי. אני יודעת שהיא עדיין אוהבת אותי והיא גם לא מרגישה שיש פה בעיה ואם יש לי כעס אז הבעיה אצלי כי היא לא משנה את דרכיה. אני גם יוצאת עם בחורים ועם זאת אני לא מזניחה חברות ברמה כזאתי. אם יוצא לי לא לראות חברות טובות זה רק בגלל דברים טכניים כמו עבודה/לימודים ותמיד זה מגיע עם התנצלות.
מה עושים במקרה כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025