היי,
בזמן האחרון אני מרגישה יותר ויותר בודדה.
יש לי מעט מאוד חברים ורובם פזורים בחלקי הארץ.
הבדידות נובעת מזה שאני רוצה יותר לצאת לבלות ואין לי כלכך אופציות.
וגם אני מרגישה בדידות בגלל שהרבה פעמים בא לי לשוחח עם אנשים או להתכתב איתם ולקיים קשרים חברתיים יום- יומיים ופשוט אין לי את זה.
אולי פעם בכמה ימים אני מקבלת הודעה מחברה/ידיד ואולי פעם בשבועיים יש לי שיחת טלפון. כן אני יודעת שזה עצוב, אבל אלו הם חיי.
אני רואה איך לאנשים מסביבי תמיד יש עם מי לשוחח או להתכתב ואני מרגישה שאין לי את זה, ובעקבות את זה אני מרגישה קנאה כמעט כל הזמן ואז הבדידות עולה על פניי השטח.
יש לי חבר שאנחנו יחד חודשיים אבל זה חבר, הוא לא יכול למלא לי את התפקיד של החברה או הידיד ואני גם ממש לא רוצה שחיי החברתיים יסתובבו רק סביבו.
אני רוצה למלא לי את החיים בחברים ואני מרגישה שאין לי כלכך גישה לזה.
אני בן אדם ביישן ובגלל זה רק מעטים מהאנשים שמצליחים להתחבר אליי ונוצר חיבור חזק.
לפניי כשנה בערך חליתי בסרטן פעם שנייה, לקח לי זמן להחלים ולקח לי זמן לחזור לשגרה שתהייה נורמלית.
אני חושבת שבגלל המחלה שקרתה לי פעמיים בגיל צעיר כלכך, גרמה לחיים שלי להתעכב בהרבה בחינות וגם מן הסתם זה גם השפיע על החיים החברתיים שלי.
אני הבנתי כמה החיים קצרים (אפילו שזה נשמע קלישאה) והייתי מאוד מאוד שמחה לשפר את החיים החברתיים שלי רק שבאמת אין לי מושג איך לעשות את זה.
אשמח לשמוע עצות אם יש לכם,
תודה למי שמגיב!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025