שלום לכולם קוראים יקרים!
אז ככה לא אכביר במילים..אגש ישר לעניין חד וחלק..אין לי חברים..למעשה שאני חושב על זה אף פעם גם לא היה..התקופה הכי טובה שלי הייתה בחטיבת ביניים מאז הכל הלך והדרדר.. אני לא בנאדם שקט ונותן כבוד לכל הסובבים אותי(אפילו יש אומרים אובר נחמד) וגם נראה בסדר גמור ברוך השם..לכן לא מבין למה אין לי מזל בלהכיר אנשים..
גם בצבא וגם עכשיו בעבודה תמיד נפלתי על האנשים הלא נכונים מה שנקרא..לא התחברתי אליהם בכלל. אותו דבר בבצפר.. הרגשתי שכולם רובוטים וכולם עם אותו אופי ומתנהגים אותו דבר..קשה לי עם אנשים שכול עולמם סובב סביב הטלפון שלהם ובלעשות סלפי כל היום ולהתנהג בחוסר כבוד כלפי אנשים .זה גורם לי לסלידה קשה.
הכי מצחיק שהגורל צוחק לי בפנים ודווקא אנשים שאני לא במגע איתם ביומיום..אם זה אומר אנשים שהייתי רואה בדרך חזרה מהבצפר(תלמידים מבצפר אחר) או אם זה אומר טירונים שהיא אצלנו בבסיס שהייתי רואה מהצד את דרך ההתנהלות שלהם ואמרתי לעצמי פאק למה אני לא איתם!
בכל מקרה תמיד שמרתי על אופטימיות ועד היום גם רק הבעיה שהאופטימיות הזו לאט לאט דועכת. התקווה, האש הקטנה ששמרה אותי אופטימי הייתה האזרחות..אמרתי לעצמי יאללה עוד מעט יוצאים לחיים האמיתיים יהיה לי אפשרות להכיר סוףסוף אנשים חדשים במגוון עבודות..עברתי כבר 2 עבודות ועדיין לא מצאתי את האנשים האלה..
שורה תחתונה לא יודע מה לעשות..מה אתה מציעים לי? מכירים איזה מסגרת או גוף התנדבותי או עבודה עם מגוון גדול של אנשים אחרי צבא שאוכל להכיר..
תודה לכולם מקרב לב על הקריאה מעריך את זה מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות