אני לא סובלת את החברים של בעלי!
הם מתייחסים אלי בסדר אבל זה לא העניין, מפריע לי איך שהם מתייחסים אליו. הם פשוט לא חברים טובים, אי אפשר לסמוך עליהם שיעזרו או שיהיו שם כשצריך, אף אחד מהם לא יזוז מילימטר או יעשה משהו בשביל מישהו אחר. לבקש עזרה הם יודעים, בהתחלה קפצתי לכל בקשה, בכל זאת חברים של בעלי, אבל מאז שהבנתי עם מי יש עסק עצם הבקשה שלהם מקפיצה לי את הפיוז.
זה היה מאוד בולט בארגונים של החתונה. חברות שלי פרפרו ועשו וארגנו ורק רצו לקחת חלק, בזמן שחברים שלו עשו עקמו פרצוף ולא שיתפו פעולה עם כלום, גם כשביקשו מהם.
בפעמים הבודדות שדיברתי על זה עם בעלי (בעדינות גדולה מאוד, ממש לא כמו כאן) הוא אומר שהם כאלה ותמיד היו כאלה, אבל אלה הם החברים שלו וזה מה שיש, עדיף מאשר להיות בלי חברים בכלל.
עכשיו מארגנים חופשה של שבוע ובעלי רוצה לנסוע איתם. מצד אחד אני לא רוצה לבאס אותו שאני לא רוצה לנסוע ובטח לא להגיד לו בדיוק מה אני חושבת עליהם (פשוט לא רוצה להיות מהבחורות האלה שמפרידות בין הבן זוג לחברים שלו), מצד שני עצם המחשבה של להיות תקועה איתם שבוע שלם מעוררת בי חלחלה.
מבחינתי הוא לגמרי יכול לנסוע לבד, אני סומכת עליו ב-100% וקצת געגוע יעשה לנו טוב, אני פשוט לא חושבת שהוא ילך על זה, היו פעמים שנפגשו והצעתי שילך לבד, לרוב הוא לא הולך אם אני לא באה.
מה כדאי לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025