שאלה מטופשת ובעיה מטופשת... אבל אני נתקעי.
הייתי בחו"ל לצורך רעיון עבודה ואחרי זה דיברתי עם אנשים, קצת דבירנו על ישאל. על כל מיני ובסוף בחורה אחת אמרה שהיא אוהבת שוקולד עלית עם פצפוצים ושרק בישראל אפשר לקונת כזה. זרקתי שאני אקנה לה אחד כזה ואביא בפעם הבאה. היא הסכימה ומחקנו.
עכשיו אחרי שהייתי בארץ וקניתי את השוקולד, הגעתי שוב לחו"ל הפעם לעבודה קבועה (לפחות כמה שנים). הייתי עם תיק ענק ועם מלא דברים וסידורים ואיכשהו לתת לה את המתנה לא היה לי בסדר העדיפויות. עכשיו עברו חודשיים אחרי שעברתי לחו"ל ועדין לא נתתי לה אותו כי אין לי "תירוץ". לא יודע איך לתת לה אותו. מה להגיד "את זוכרת בקיץ אמרת שאת אוהבת שוקולד עם סוכריות קופצות? אז עשיו פתאום נזכרתי שאני מחזיק אותו בארון כבר חודשיים והחלטתי היום לתת לך אותו".
אתם מבינים? אני יודע שזה שאלה מופרכת, ושזה רחוק מלהיות הבעיה המרכזית בחיי. אבל זה סוג של מציק לי ואני תקוע. אני חושד שיש לי איזו חרדה חברתית קלילה שמתרועעת בסיטואציות כאלה.
הבהרות להסר הספק: הבחורה שאני מדבר עליה אני רואה לפחות פעם-פעמיים בשבוע. היא לא מקומית 100%, אלא גם מתגוררת בעיר זרה לה. אני לא נמשך אליה ומבחינתי היא לא יותר מידידה + קולגה. הגיל שלה הוא בסביבות 25-30, לא שאלתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025