היי. ואני בת 17. טעות
יש לי כמה חברים מהבצפר
והייתה לי חברה טובה כל יום היא הייתה פוגעת בי והיינו רבות..
והיינו רבות ממש
ואחר כך עזבתי את הבית הספר
כי לא הייתי מסוגלת לשכוח את הכל.
כנ"ל אחרים
ואחר כך הייתי לבד ולא היה לי חברים כי הם לא יזמו והם היה בדברים שלהן,והמציאו סיפורים
ממש כמעט חצי שנה לבד
כי לא מצאתי עבודה עדיין
אז לא היו לי חברים
וזה ממש קשה.
והם התקשרו אליי והם רוצים להיפגש איתי,ואני גרה רחוק והם רוצים להיפגש איפה שהם גרים.
אני לא בנאדם כועס,
אני לא שכחתי אבל
סלחתי להם מזמן.
אבל הבעיה שאני כבר במקום אחר בחיים,ואני יותר מאמינה בעצמי מפעם
ולא חושבת שאני רוצה להיות חברה שלהם.
זה המון פגיעות , זה כמו שיגידו לכם תיקפצו לאש..אתם לא תיקפצו.
אני לא יודעת אך לומר.
מה שאני יודעת שאני לא מסוגלת לדבר איתם מרוב שהפגיעה הייתה גדולה בעיקר החברה הטובה. היא נתנה לי פצצה לעיינים..
במילים אחרות...
אני הייתי חברה שלהם שלוש שנים! שלוש שנים של כיף וסבל ביחד. ואני באמת מודה על הכל.
אבל אני מרגישה שזה לא יעשה טוב. ות'אמת טוב לי בלעדיהם. גם שאני לבד זה עדיף. מתישהו אני יעבוד יהיה לי אחרים...והחזרתי קשרים אחרים,זה עדיין לא יתפתח.
אבל אני בחיים לא הפסקתי להיות חברה של מישהו.
גם עם הוא עשה לי משהו רע , אולי לא דיברתי לרגע. ואני מפחדת להרגיש רע ... אני יודעת אני לא חייבת להם כלום. זה כאילו שהם ישימו עליי אלף פעם ז*ן סליחה על המילה ואני לא ישים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות