שלום! אני בת 18, מסיימת י"ב עוד פחות מחודש... רציתי לשתף אתכם בבילבול וחרדה שאני חשה בתקופה האחרונה.
נתחיל בזה שהמון השתנה. כשהגעתי לבית הספר בתחילת השנה הייתה לי קבוצת חברות מאוד סגורה, שלעיתים גרמה לי להרגיש גם קצת חנוקה... אני לומדת באותו בית הספר כבר 12 שנה, בשכבה קטנה. מעולם לא הייתי ילדה מקובלת, על אף שתמיד הייתי מוקפת בחברים. בכיתה י' עשיתי מעשה אמיץ והלכתי למגמת תיאטרון עם החברה ה"מקובלים". המגמה נתנה לי המון ביטחון עצמי, והכרתי אנשים חדשים.
למרות זאת, נשארתי עם אותה קבוצת חברות. אולם, השנה נפתחתי עוד יותר והתחברתי לשתי בנות שאני מאוד אוהבת. הפכנו להיות שלישיה של חברות הכי טובות, ומידי פעם גם יצאנו ביחד (כשהיה זמן..)
ולמרות הכל, אני מרגישה לפעמים פשוט חסרת חברים. כאילו הכל זה סתם. לא יודעת למה... אני מניחה שזה בראש שלי, אבל כשלא מזמינים אותי למסיבות זה פשוט הופך להיות כואב עוד יותר.
דווקא בשנה האחרונה פתאום אני לא מוצאת את המקום שלי. לא עם קבוצה החברות הישנה שלי, ולא עם החברה האחרים בשכבה... פתאום יש לי שתי חברות וזהו.
אני בחורה חברתית, ובכל מקום מוצאת מיד עם מי לבלות ועם מי לדבר.. אבל בבית ספר הכל שונה.
אני פוחדת שככה זה יהיה גם בחיים... שאני אאבד את המקום שלי ולא ארגיש בנוח עם קבוצת חברים שאוהב.
רציתי לשאול מהחוויה האישית שלכם. האם התיכון כל כך משנה? או שעוד חודש הכל יעבור ואני אתחיל הכל מחדש? אני מאוד אשמח לשמוע ולקבל כמה עצות. תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות