לא ברור לי למה החלטתי לכתוב במדיה הזאת אודות הבדידות שלי. כנראה סוג של פורקן. אחרי הכל... אין לי באמת עם מי לדבר. למרות שאני נשוי עם 3 ילדים מקסימים, אין לי אפילו חבר אחד. המגוחך בכל הסיפור הזה הוא שהיום אמור להיות אחד הימים היפים בחיי, אני מחתן את הבן שלי.. אבל כל הלילה לא ישנתי. כולם בחתונה יהיו עם החברים שלהם, ירקדו, ישמחו ואני אפילו חבר אחד אין לי. חשבתי לדבר על זה עם אשתי, אבל גם במצב הנוכחי אני כבר מתבייש במה שאני. אשתי והורי הצד השני הזמינו הרבה חברים מהעבודה שלהם. אתם יודעים כמה אני הזמנתי? כן.... אף אחד. אין לי אפילו חבר אחד. זה לא נקלט אבל באמת חוץ מאשתי הילדים שכבר גדולים ואמא שלי שתחיה, אין לי אף אחד בעולם. אני בן 53. לא נראה לי שאני הולך להשתנות ואני לא משלה את עצמי. העובדה שאין לי חברים נעוצה רק בי . זה לא אשמת אף אחד אחר. אולי אני רגיש מידי. פגיע מידי, לא משנה העובדה היא שאני מרגיש מאוד בודד ואפילו נטל.
היום כשכולם ישמחו עם החברים שלהם אני אצטרך לחפש מה לעשות עם עצמי. אפילו עם המשפחה אין לי ממש קשר. אני סוג של מתבודד ועכשיו אני מרגיש שאני משלם את המחיר. אני באמת רוצה חברים אבל פשוט לא יודע איך לעשות את זה. לא נראה לי שמישהו באמת מעוניין לחבור אלי. אני לא מצורע. לא מכוער. לא טיפש( אני מקווה) אבל נראה לי שמשהו בקישורים החברתיים שלי לא עובד. הלוואי שיקרה לי איזה נס. אני שמח שהילדים שלי לא יצאו כמוני.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025