אני נשואה אמא לשני ילדים בגיל ההתבגרות. כבר למעלה מעשור אנחנו גרים בישוב קהילתי.
אין לנו משפחה אז השאיפה שחברים ימלאו את החלל הזה. היתה לי חברה טובה שעברה דירה. וכרגע חברה אחת. אני אהובה וחביבה על ידי כולם אבל תכלס חברים אין לי. אין למי לקפוץ לקפה או עם מי ללכת לטיולים. בעלי התיאש מלהתחבר כי אומר שכולם בתחת של עצמם. לכולם יש חברים/משפחה אז לא לחוץ להם להתחבר איתי. אני חברה נהדרת אבל כנראה לא מספיק בשביל שיהיו לי חברים. אני רוצה את זה גם למען הילדים שלי. למה כולם כל כך בתחת של עצמם ולא רואים אותי ? בגיל 40+ אנשים כבר לא מכירים חברים חדשים? אני חוששת להיות פטתית בכמיהה שלי לחברה. כל כך צריכה/זקוקה לזה.
אני עוזרת לאנשים, תמיד מחייכת ומזמינה אלי-ולא נוצרת חברות אמיתית.
זה גורם לי בזמן האחרון להיות עצובה מאוד. יש תיקווה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות