היי לכולם.
התגייסתי לפני כארבעה חודשים.. בחודשים שלפני הגיוס הייתי בתקופה של דיכאון לא קל שהלך והחמיר לקראת תאריך הגיוס ולווה בהפרעות שינה, חרדות ומחשבות אובדניות. שובצתי לשיריון, היה לי ברור שלא אתמודד עם שיבוץ כזה ולכן ביקשתי קבן ביום הגיוס, שקבע לי קהס 40 שמנע ממני להיות לוחם. השתבצתי מחדש בקורס בחיל התקשוב. עשיתי טירונות וקורס בבהד 7 שלוו בקשיים רבים, בכי בלתי פוסק, מחשבות אובדניות ולילות לבנים בלי סוף אך התקווה שבסדיר יהיה לי טוב יותר עזרה לי לגרור את עצמי עד סיום הקורס. במהלך הטירונות והקורס נפגשתי 5 פעמים עם הקבן של בהד 7 שקבע לי בסוף הקורס קהס 42, קיבלתי שיבוץ בבסיס פתוח, עבודה מ8-17. הגעתי לסדיר ומצבי הולך ומחמיר. רע לי מאוד, הגעתי למסקנה שאם אלו החיים שלי בשנתיים וחצי הבאות אני מעדיף למות. אני קם מסיוטים בלילה באופן כמעט יומיומי, בוכה המון ומרגיש בעיקר חסר אונים. ההורים לא מבינים אותי וגם הקבן לא, ואני חושב לעשוצ מעשים קיצוניים כזעקה אחרונה. לא מסוגל לחיות את החיים האלו יותר. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025