אני ממש מתחרטת שבחרתי במסלול עתודה...
ממש קשה לי להיות חיילת חובה בגיל מבוגר,
הקשיים גם כלכליים (אפילו שאני עובדת, זה בעיקר מוסיף עלי עומס), וגם קשה לי חברתית, ובמיוחד להרגיש שאני שורפת את השנים היפות שלי סתם כך (שש שנים למי שלא מכיר את מסלול עתודה)...
ממש רע לי גם בחיים האישיים כתוצאה מהשירות. אני מבינה שהסכום שנתנו לי ממש לא שווה את זה ומוכנה להחזיר הכל אבל אין דרך!
יש פער ענק איך שעתודה שיווקו את המסלול לבין מה שיצא בפועל...
נכסנתי לדיכאון, דיברתי עם פסיכיאטר צבאי אבל אני לא "מספיק בדיכאון" בעיניו. גם המפקדים שלי אומרים שאם הם רוצים, הם עדיין לא יכולים לשחרר אותי כי דוחים את בקשות השחרור שלהם...
אני לא מוכנה לקבל את העובדה שאני אסירה כנגד רצוני, למשך שש שנים.
האם יש דרך שפספסתי? האם אני צריכה להשלים שירות ארוך ולצאת פגועה נפשית? זה לא הגיוני ולא צודק! האם למישהו יש עצה שיכולה לעזור???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות