אז ככה, הכרתי דרך צאט אקראי בחור אחד.
כיום אנחנו מכירים יותר משנה וחצי.
על הדרך הוא הפך לחבר הכי טוב שלי, וזה היה הדדי.
דיברנו כל יום, ואחל מתחילת הלימודים פעם בכמה ימים.
יצא ככה שאנחנו יכולים לתקשר רק דרך הסקייפ.
חיכיתי לרגע שהוא יתחבר ויכתוב לפחות משפט.
בחנוכה, הוא נעלם בלי לומר מילה.
פשוט פוף.
וככה לא דיברנו חודש וחצי, בלי לדעת מה קרה.
בכיתי, והרבה.
התחלתי גם לחלום עליו, על שיחות שלנו, ולומר לעצמי שהכל שקר ושזה רק חלום.
וגם לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו.
בכל פעם שניסיתי, נזכרתי בעוד ועוד הודעות מלאות רגש או מצחיקות שהוא שלח לי.
הוא גם גר באזור מסוכן בארץ וגם היה לו קשה מבחינה כלשהי לאחרונה, אז גם לא שללתי את האפשרות שהוא מת.
פשוט כאב...
עם הזמן רק חשבתי עליו, הרבה, בפחות כאב, אבל יותר מדי מחשבות.
היום, אחרי כמעט חודש וחצי, הוא שלח לי הודעה לסקייפ, "שנה טובה.:) ".
ומחק את תמונת הסקייפ שלו.
בהתחלה חייכתי, ועכשיו אני לא מפסיקה לבכות.
מאושר שהוא חי, מהכאב שהוא חי, ומהעובדה שהוא לא דיבר איתי, ומהעובדה שאני עדיין אוהבת אותו.
ואין לי מושג מה עכשיו...
אין לי מושג מה לעשות עם עצמי, או מה יקרה איתו.
פשוט בא לי לחבק אותו ולא לעזוב וגם פשוט... אני לא מאמינה שהוא פשוט התנתק בלי לומר מילה.
אין לי בעיה לסלוח לו, אבל אין לי מושג אם הוא שוב יהיה מחובר.
אני לא יכולה למחוק אותו מחיי, כי אני לא רוצה, וכי אני יודעת שיש סיכוי שהוא שוב יהיה מחובר.
ואני לא יכולה להביט כל יום נואשות לסקייפ ולצפות להודעה...
ואל תגידו "הוא לא שווה את זה", שווה או לא שווה, לא אכפת לי.
אני פשוט ברגשות מעורבים, ואני מרגישה ממש חסרת אונים כרגע.
מה לעשות? מה הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025