היי אני בת 19 ממתינה לגיוס שלי, אני אדם שישר נתפס כסנוב או לא חברותי,הרבה פעמים במסגרות לא מתחברים אליי בגלל זה , אבל סהכ כי אני בשיינית ובעלת בטחון נמוך, לא בגלל שאני סנובית. אני מרגישה בתקופה הזו לבד,בודדה התקופה הקשה ביותר שעברתי, שלא אראה את האור לעולם. שכמו שזה גדול נראה עכשיו ככה זה יראה בעוד כמה שנים. אין לי חברות בכלל אני כבר חודשיים בבית לבד. מפעם שהייתי יוצאת כל סופש עם החברה הכי טובה שלי ללא לצאת בכלל, ללעבור עם מונית ליד סלקציה של מסיבה ולהזכר, והיא מתעלמת שכחה ממני לגמריי מאז החבר , הכרתי בניהם דרך אחד שיצאנו,בניהם זה צלח ובנינו לא . הוא חזר לחברה שלו הקודמת. ועכשיו החברה שלי עם חבר שלו כל הזמן כבר לא מתקשרת כמו פעם מלא ביום . אלא בכלל לא . אני נתקלת בה רק בעבודה מקשקשות ממש קצת. מרוחקות . הוא לא מסכים לה כמעט לצאת וגם אם כן מגביל אותה בשעה ולי קשה עם זה ... היא הייתה איתי נון סטופ, נסיעות יחד טיסות,מסיבות, הכל ביחד כל יום אלף שיחות עכשיו כלום דממה . ובגלל שרק איתה הייתי לא יצרתי חברויות נוספות,ואני לבד לגמריי,גם החברות שיש לי המעטות השתיים, הן די מתרחקות כיאני כל הזמן בוכה ושלילית ונמאס להן אז הן מסננות ומתחמקןת, אמרו לי להחזיר עם חברןת קשרים ישנים אבל גם הן מתחמקות ומצאו להן חברה משלהן.. לא רואה אור , לא מרגישה איי פעם שגם אני אכיר חבר ,לילדות בגילי יש סקאלה של אקסים ,או הסטוריה של קשר ארוך טווח אני בת תשעה עשרה ואין לי אף לא אחד .מתה מפחד מהחיים האלה מתה שהתקופה לא תגמר שלעולם לא אמצא כמוהה או שמשהו דפוק בי ולעולם לא אמצא חבר,שלעולם לא אמצא חברה שככה כיף לי איתה או שפשוט יקח שנים עד,שטסתדר ואמצא תחיים שלי תחברה שלי...מה אתם חושבים שזה חייב להיגמר מתישהו? שעוד אראה את האור הגנוז?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות