אז ככה אני לא הייתי מקובלת בבית הספר בתיכון והייתי קצת מופנמת . יש מישהו בכיתה שהיה גם מקובל וגם נחמד לכולם ופשוט מנע חרם על התלמידים החלשים , הוא היה כזה סנדק אך הוא היה יחסית ממוצע מינוס בלימודים . היה בסדר אבל לא מהאנשים שאתה תגיד וואו הוא הולך להיות מוצלח או משהו יוצא דופן .
אך הבנאדם הזה היה אחד הסיבות שהצלחתי כמו אנשים אחרים בגיל ההתבגרות הוא היה יושה איתנו ומדבר ומספר בדיחות , אז תלמידים אחרים היו יודעים שלא מתעסקים עם החברים שלו והוא תמיד אמר שאם מישהו מנסה לעשות עליכם חרם או משהו תבואו אליי.
עברו השנים ונפגשנו אתמול הוא לא השתנה כל כך תמיד היו לו " בייבי פייס " אז נגשתי אילו הוא לא זהה אותי בהתחלה אך אז הוא נזכר .
ישבנו בבית קפה סיפרתי לו עליי והוא על עצמו נדהמתי מרמת ההצלחה שהוא השיג תואר ראשון ושני בכלכלה , לומד תואר דוקטור לכלכה בלונדון ועובד בחברה בתפקיד בכיר כל זה בגיל 28 , למרות כל זה הוא עדיין הבנאדם במדהים שהוא היה . אז פתאום כל מה שעברתי וכמה שהוא עזר לי אני פשוט פרצתי בבכי באופן לא מוסבר איזה סתומה אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה . זה היה כל כך מרגש שבנאדם מדהים כזה כן קבל את מה שמגיע לו בחיים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות