שלום לכולם
לפני חודשיים חבר שלי נפרד ממני. לקחתי את הפרידה מאוד קשה ולא הצלחתי לחשוב בהיגיון.
הוא התנצל אמר לי שהוא אוהב אותי אבל הוא לא מסוגל להמשיך מסיבות כאלו ואחרות שגם אני לא הייתי בסדר בהן..
מאותו רגע לא שחררתי ממנו, התקשרתי אליו בלי סוף כל יומיים שלושה התחננתי שיתן לי עוד צאנס ניסיתי לדבר להסביר לשאול ולהבין
הוא מאוד היה והבין וניסה להכיל אבל ראיתי כמה זה מקשה עליו וגורם לו להתרחק ובתוך הראש שלו הסיבות לפרידה ממני מתגברות בגלל ההתנהגות הזו.
אני כבר לא כואבת את הפרידה, הבנתי שזה מה שכנראה היה צריך להיות
אבל כמו כל אחת הייתה לי את הציפיה הזו שהוא יתחרט במיוחד שהוא בעצמו אמר לי שהוא לא שלם
ועכשיו אני בטוחה שאין שום סיכוי שהוא יתחרט, גם אם זה בתוך עצמו.
מרגישה שהוא שונא אותי ושמח שזו הייתה הבחירה שלו וכל זה רק בגלל התחנונים שלי אחרי
אני יודעת שאני צריכה לשחרר ובאמת מנסה- אבל המחשבות של מה הוא חושב על איך שהתנהגתי אוכלות אותי.
מישהו שעבר דבר דומה ויכול לספר לי את התחושות? או איך להפסיק לחשוב על זה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות