הייתה לי חברה, היינו חברות כמה שנים אחרי שנה של חברות התאהבתי בה. אהבתי אותה ממש אבל ידעתי שהיא סטרייטית ככה זה היה במשך שנתיים עם המון ריבים באמצע אמרת לה שאהבתי אותה והיא הגיבה די רע אבל חזרנו להיות חברות, היא עשתה לי טוב ובאותו הזמן גם רע.
היה לה קראש במשך כל הזמן שאהבתי אותה שזה היה די הרבה זמן. היא ידעה שהוא לא רוצה אותה אבל הייתה אובססיבית אליו. לא היה בניהם דיבור,היא ניסתה אבל זה היה חד צדדי , היא הזמינה אותו לצאת ובסוף הוא אמר לה שהוא לא רוצה. כל הזמן אמרתי לה לרדת מזה והיא לא הקשיבה לי.
עבר כמה זמן מאז והיה לה חבר בקיץ.
יצא שאני והקראש התקרבנו כידידים, היה חשוב לי שלא לעשות את זה מעבר לידידות בשבילה, היא ביקשה ממני לשאול אם הוא רצה אותה והוא אמר שלא.. העברתי לה את זה והיא אמרה שהיא ירדה ממנו. אני והוא נפגשנו והכל בגדר הידידות ראיתי שזה מעצבן אותה אבל לא רציתי לוותר עליו והיא אמרה לי שאם יקרה בנינו משהו אז זה יהיה בסדר אבל אני צריכה לספר לה, אמרתי לה שזה לא יקרה למרות שאחר כך התחלתי לחשוב אולי כן יכול לקרות משהו והתחלתי להרגיש אליו דברים. אחרי כמה ימים אני רואה שמשהו לא בסדר היא ביקשה להתקשר ובשיחה היא ממש התפוצצה עליי וכביכול נתנה לי לבחור בינה לבינו, התעצבנתי על זה שהיא רוצה שאני אתרחק ממנו וחושבת רק על עצמה היא גם עשתה את זה בצורה לא יפה. בסוף החלטתי שאני רוצה להתרחק ממנה ומפה לשם אני והוא נהיינו ביחד. אני מרגישה לפעמים ייסורי מצפון שבחרתי בו ולא בה אבל אהבתי אותה והיא לא אהבה אותי וזה עשה לי רע החברות איתה, רציתי להתקדם הלאה.. עשיתי את הדבר הנכון?
לדעתי היא ממש סובלת עכשיו, ניסיתי לדבר איתה והיא לא רצתה.. כל הכיתה יודעת על זה כי רבנו באמצע השיעור והכיתה צוחקת עליה, זה עושה לי רע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות