שלום אנשים יקרים,
אני לא רוצה להתחיל עכשיו לכתוב מגילות מגילות, אז פשוט אסביר בקצרה..
אני עשיתי עלייה עם משפחתי בגיל 13, בארץ שבו נולדתי הייתי סוג של ''מלכת כיתה טובה'' כזאת, בקטע טוב, היה לי ביטחון היה לי חברות, כולם היו בקרבתי ובאו אליי הביתה ואתם יודעים, הייתי נורא חברותית. עכשיו אני בת 19, ואני רואה עד כמה שמאז שעליתי לאט לאט הכל ירד. פתאום אני לא עושה חברויות כל כך מהר, פתאום הביטחון שלי לא גבוה במיוחד. הגעתי למצב שאני ליד שתי חברות הכי טובות שלי ומרגישה פח לידם, גם בגלל המראה שלי (אני גבוהה ומרגיש לי גירפה לידן..השיער שלי לא מלא ויפה, אני לא הכי רזה שיש, עיניים חומות..) גם האופי שלהם יותר מושך וכיפי משלי. אני אומרת לעצמי מה יש בי כל כך מיוחד?
תעזרו לי, למה אני מרגישה כל כך לא יפה, לא מעריכה את עצמי, תמיד חושבת כמה החברה מהממת ואיכותית ואני לא?
אני מדברת עם אנשים ברחוב (מוכר, בנקאי.. מה שזה לא יהיה) וכבר בטוחה שהם מבקרים אותי שאני לא נראית משהו.. אוף לא יודעת, זה נורא מתסכל.
קורה שאומרים לי שאני כן יפה ואני צריכה להעריך את עצמי, ואומרים לי שיש לי עמידה יפה כזאת.. אבל מה שלא יהיה אני מרגישה לא שווה. (רוצה להדגיש שאני כן מטופחת כל הזמן, שמה בושם מתקלחת, תכשיטים במידה נכונה בגדים רהוטים... ותמיד אני במחשבה שאני נראית מגוחכת ובטוחה שגם חושבים עליי ככה..) בבקשה אם אתם יכולים לעזור לי.. אני צמאה לשמוע אתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות