באופן כללי המצב הוא כזה- שנה הבאה אני אתחיל ללמוד במקום רחוק מהבית (באר שבע), וזאת תהיה הפעם הראשונה בעצם שאגור לבד, כלומר מחוץ לבית, כי בצבא עשיתי שבוע שבוע. החבר שלי רוצה שנגור ביחד והוא כל הזמן מספר לי כמה שהוא מצפה לזה וכמה כיף הולך להיות לנו. הוא רוצה לבוא איתי לאן שאני אלך לא משנה לו לאן. עכשיו אני מרגישה רע כי אני לא בטוחה שאני רוצה לעבור לגור איתו- אני חושבת שהייתי רוצה לגור לבד קודם ולראות איך זה, ואיך אני בסביבה של אנשים שלא מכירים אותי. התחלה חדשה. אני מרגישה אשמה בגלל זה ואני לא יודעת אם משהו בזה לא בסדר או שזה לגיטימי. אני חוששת שלא יהיה לי זמן אחר מתאים לזה כל כך בחיים. אני גם מהססת אם לדבר איתו על הנושא בגלל שאני לא יודעת מה זה יעשה לקשר שלנו... וגם (אם להיות כנה) כי אני אצא אנוכית.
אני מרגישה שאם הוא יעבור לגור איתי זה יהרוס לי את הפרק החדש בחיים, כי אני אהיה בפוקוס עליו כל הזמן ואתן לו תשומת לב עד שלא יישאר לי זמן לעצמי, במקום לחיות חופשי איך שאני רוצה (והכוונה היא לא לשכב עם אחרים או לחגוג או משהו כזה). אבל אני גם מפחדת שאם לא- הקשר שלנו ייהרס לאט לאט ואנחנו ניפרד ובסוף הוא ימצא מישהי שכן רוצה לגור איתו.
סליחה על החפירה, אשמח לדעת מה אתם חושבים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות