שלום לכולם,
השתחררתי במרץ האחרון ומיהרתי לעשות פסיכומטרי, מתוך שאיפה עקרונית להתחיל לימודי מדעי המחשב באוקטובר.
כיוון ששירתתי בקבע האתגר הכלכלי לא עניין אותי במיוחד, והחלטתי לחרוש את נשמתי למבחן הפסיכומטרי, בלי לעשות כמעט שום דבר אחר (לא עבודה, לא חברים, הזנחת החברה שאיתי שנתיים בצורה קשה).
נרשמתי לקורס של יואל גבע, וסה"כ היה קשה על גבול הסיוט. הרגשתי שאני בפיגור מתמיד בחומר למרות שעבדתי מאוד ממוקד, עשיתי שיעורים ולמדתי את כל המילון.
בסופו של הדבר המבחן היה באמת חור שחור מבחינתי - שום דבר לא הלך, גם בנושאים החזקים שלי כשלתי, ובסופו של דבר נעמדתי על ציון של 590.
אני באמת מרגיש שהציון הזה לא משקף בשום צורה את היכולות שלי. תעודת הבגרות שלי היא בממוצע של 107-110 (תלוי באוניברסיטה) עם מקצועות מוגברים מדעיים, 4 יח"ל מתמטיקה 95 ו-5 יח"ל אנגלית 95.
אני מעוניין ללמוד בשנה הבאה (2019) מדעי המחשב. מאוד פתוח לכל אוניברסיטה אבל הפייבוריטית שלי תמיד הייתה בן גוריון, שם התנאים הם בעיקר להצטיין בפרקים הכמותיים (130 ומעלה). הנושא החלש שלי בפסיכומטרי היה הכמותי שנע בסימולציות בין 110-130.
אני מחפש את הדרך הנכונה להתקדם מכאן - האם ללכת על מכינת נתיב לאקדמיה של בן-גוריון (2-3 בשבוע, נסיעות מתל אביב הלוך וחזור), האם לעשות פסיכומטרי נוסף במועד הקרוב או זה שאחריו (לא מאמין בעוד קורס, אולי ערכת ספרים ללימוד עצמי אבל לא מעבר)?
אין לי ספק שאני לא בנוי לעוד חודשים של וואקום מוחלט לפסיכומטרי, גם בהיבט הכלכלי ובעיקר בהיבט המנטאלי - מתכנן לשלב עבודה במשמרות בתל אביב (ולכן המכינה בב"ש היא בעייתית עקרונית). ז"א שבכל אופן הפסיכומטרי או המכינה תהיה בנוסף לעבודה ולחיים סבירים.
אשמח מאוד לעזרה, בייחוד מאלו שיצא להם לעשות את מסלול המכינה ויודעים להגיד מה הרמה בייחוד במתמטיקה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות