היי
אז ככה
אני חודשיים לפני השחרור, ואני משרתת בבסיס בנגב עם יציאות של 11 3 ולפעמים אחת לשלוש
ובזמן האחרון אני סובלת , ממש
עזבו את זה שהתפקיד שלי חרטא ולא ממצה, לאף אחד כבר לא אכפת מהשני , אין את ה"ביחד" הזה שהיה שנה קודם לכן עם המשוחררים , כשעוד הייתי יחסית בהתחלה
והבנות שאיתי בחדר בכייניות מהרגע שהגיעו לבסיס, וכולם בוכים על התורנויות ויש אווירה נוראית , ומשביזה , המפקד שלי גם משתחרר עוד מעט אז לא אכפת לו כל כך מהחיילים, אני מרגישה שאין לי במה להיאחז אני רוצה כבר אזרחות ומרגישה תקועה והזמן שבהתחלה טסססס לי, זוחל כמו צב
ואין בנות שהן חברות כל אחת אגואיסטית, כן וזה קשה יותר כשממש אנחנו חיים שם.
בבית טוב לי עם החבר ואז הוא חוזר לקו בחרמון ואני לחור בנגב וגם לא מקבלת חמשושים שמגיעים לי כסמל, יוצר בעיות ויציאות הפוכות לפעמים.
אני צריכה להוציא גימלים? אם כן איך ככה שלא אסתבך חודשיים לפני השחרור..
במצב נפשי רע בבסיס. מה עושים איך עוברים את זה? אני כבר ככ באזרחות הראש שלי לא בתפקיד כבר לא יכולה לסבול את זה
תודה לעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות