אני מתמודדת עם הפרעת אכילה כבר כמה שנים. הייתה לי תקופה של אנורקסיה, ואז התחילה בולמיה (בולמוס אכילה שמלווה בצום) ומאז בעצם יש לי בולמוסים. בתקופה האחרונה אני מטופלת, הגוף שלי קיבל את כל האוכל שנחסך ממנו במשך השנים, כל תסמיני האנורקסיה נעלמו. אבל אני מרגישה שהמוח שלי עדיין משובש. אני לא מסוגלת כבר לעשות דיאטה. אני לא יכולה להגיד לעצמי שאני בדיאטה, זה ייגמר לא טוב. מצד אחד אני לא רוצה לספור קלוריות כי זה בדיוק מה שיוביל אותי לתקופה האפורה הזאת שהייתי בה. מצד שני אני לא מפסיקה להשמין. אמנם כבר אין לי בולמוסים תקופה טובה(כמעט 5 חודשים שזה המוןןןןןןןן), אבל אני יודעת שאני אוכלת יותר ממה שאני צריכה. כל יומיים שלושה יוצא שאני אוכלת יותר מידי, כאילו אני לא מרגישה שבעה עד שאני מפוצצת, קילקלתי את עצמי עם כל הבולמוסים המטורפים האלה. זה לא כיף לי ולא טוב לי, אני אוהבת לאכול בריא וגאה בעצמי שזה קורה אבל קשה לי לעצור את הכמויות לפעמים. וזה לא שאני עדיין רזה ויש לי חסרים. השלמתי אותם, הגובה שלי הוא 1.57 ואני מנסה לא להישקל כי זה מטריף אותי, אבל הייתי באיזה בדיקה וראיתי בטעות את המשקל שלי, והוא היה 60. זאת אומרת שאני כבר לא צריכה תזונה של החלמה מאנורקסיה. אבל קשה לי עם הקטע הפסיכולוגי- קשה לי להפסיק לאכול שאני סתם שבעה, אני מרגישה שאני צריכה להפסיק רק כשאני מתמלאת ממש. אני יודעת שזה בגלל טראומה שחוויתי. זה בכל זאת לא מגיע לרמה של בולמוס ועל זה אני שמחה אבל זה כן בעייתי.... למישהו יש טיפים איך לעבוד על עצמי? על התחושה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025