אני בת 32 ועובדת במסעדה כבר המון שנים.
כל חיי עבדתי עם חבר׳ה שעם השנים נהייתי יותר ויותר מבוגרת מהם (גם הייתה תחלופה אבל בערך אותו סיפור עובדים בזמן שלומדים ואז להתקדם בחיים) ואמרו לי שגם אני צריכה להתקדם ולהתחיל לעבוד בעבודה של ״הגדולים״ או ללמוד או לעשות משהו עם עצמי. וכמובן לא להתקע בעבודה כזאת ולהפוך אותה ל״עבודה של החיים״. מובן לי הדבר שרצו בטובתי, ואין לי שום תלונה אליהם אבל מה לעשות שלא כולם חיים וחווים את החיים אותו דבר וחלקם (בינהם אני ומשפחתי) לא שפר מזלנו וגם עוזרת להורים כל עוד אני עובדת.
וגם לא חשבתי על כך ברצינות כי תמיד דחיתי את הקץ ואמרתי יש לי עוד זמן.
חשוב לציין גם שבמהלך הזמן הזה ש״נתקעתי״ עשיתי דברים כמו בגרות ופסיכומטרי ועוד . אבל עדיין נשארתי ״תקועה״ לעומתם.
היום כשהגעתי לעבודה שמעתי שאחד החבר׳ה (כמו רבים ששמעתי כבר בעבר ) מצא עבודה בחברת הייטק לאחר מקצוע שלמד. כמובן שמפרגנת לו והכל. אבל קרה משהו, קרה לי משהו שקיבלתי סוג של כאפה, אותה כאפה שאמרה לי שוואלה כולם מתקדמים ואת נשארת, כולם למדו משהו ואת נשארת בעבודה ה״זמנית״ הזו. (ולא מזלזלת בה בכלל)
בכל מקרה בזמן האחרון בכללי נכנסת באינטרנט ומבררת תחומים שארצה ללמוד וכל פעם מתבלבלת מחדש מה רוצה ללמוד ולא סגורה על עצמי כלל (וגם הייתי אצל יועצת לימודים ולצערי לא עזר כלל).. מה לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות