יש לי כמה חברי תיכון שאני בקשר איתם שנים, היום אני בן 30.
אלה החברים היחידים שאני איתם בקשר היום.
כנראה בדרך כלל כשמכירים מישהו תקופה ארוכה כנראה שמתרגלים לאופי הספציפי שלו, וכשיש שינויים "קיצוניים" באופי/התנהגות זה לא בא להם טוב בעין, אחרת איך תסבירו את הדבר הבא:
בשנה שנתיים האחרונות התחלתי להשתנות ולשפר את עצמי.
התחלתי לעשות עם עצמי עבודה יותר רוחנית, מדיטציות, עברתי לטבעונות ועוד כמה דברים שאני עושה לשיפור עצמי.
כשאני מספר על זה, התגובות נעות בין גיחוך, דרך "מה אתה צריך את זה?" ומסתיימות ב"מה זה יעזור לך?"
בדיחות ועקיצות לא מפסיקות להגיע. "רוחניק" הם קוראים לי.
לא מבין את האנטי הזה.
אני לא מטיף לאף אחד על השינוי שלי.
בכלל אני מספר על זה רק כששואלים אותי, אף פעם לא מעלה את זה לבד כי אני יודע לאן זה יגרר.
גם ריחוק חברתי פתאום מגיע.
פתאום צריך לבחור מסעדה שגם לי יהיה בה מה לאכול וכו'. אז הכי קל זה לפעמים לא להזמין.
אני תמיד מנסה לא להפיל את השינוי שלי על אף אחד, תמיד מנסה שאחרים לא ירגישו שנפלתי עליהם כעול.
למרות שאני תמיד דואג להגיד ש"אל תדאגו, אני אמצא מה לאכול", יש להם תמיד אי נעימות מהמצב או אני לא יודע מה.
אני היום אדם אחר לגמרי מאיך שהייתי לפני שנתיים.
בריאותית, שכלית ונפשית.
כמה שאני רוצה להימנע מזה, אולי הגיע הזמן לחפש חברים אחרים?
לא נעים לי להודות אבל גם אני לא מרגיש איתם את אותו הכיף שהייתי מרגיש פעם..
אולי ככל שהאדם משתנה אין מן הנמנע באופן טבעי שגם המעגלים בהם הוא מסתובב ישתנו?
למרות שבגיל 30 זה קשה מאוד למצוא חברים טובים..אז אני באמת לא יודע מה לעשות..
תודה לכל מי שקרא/ה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025