היי לכולם,
האמת שאני רושמת כאן את השאלה הזו כי אני מרגישה שאני צריכה קצת איזון ושאני במקום שאני לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון.
אז ככה, כלבים הם האהבה שלי בחיים.
אני מתנדבת בכלבייה, בקרוב אני גם אלמד אילוף.
אני סובלת מדכאונות וחרדות, וגם מתחושה תמידית של חוסר טעם. ועבור כלבים יש לי את כל הנשמה להשקיע.
יש כלבה בכלבייה שאני מתנדבת בה, שהיא כמו "כלבה שקופה". אף אחד לא מאמץ אותה והיא כבר שנים שם! אני מאוד מחוברת שם לכל הכלבים אבל יש לי משהו בנפש שקושר אותי אליה ברמות. ברמה שאני מרגישה כאילו היא נועדה לי, כאילו אף אחד לא אימץ אותה כי היא נועדה לי.
אני רוצה לתת לה כל כך הרבה על כל השנים שלה בכלבייה, ולכן החלטתי בגילי הצעיר יחסית לעבור לגור ביחידת דיור כדי לגדל אותה עם אופציה לעוד כלבים בהמשך.
הייתי עושה את זה בבית ההורים אבל הם לא מעוניינים בכלב בבית, לכן החלטתי שבשביל החלום אני אגור גם לבד, שזה לא באמת לבד :)
אלא, שאני מפחדת שעלולות לצוץ בעיות כלכליות ושאולי אני עושה טעות שאני מוציאה בסביבות האלפיים שקל בחודש לא כולל קניות נוספות, כשיכלתי פשוט להישאר בבית ההורים ולחיות הכי בנוח שיש, ולשים כל שקל שאני מרוויחה למען עצמי.
אני יודעת שאולי יהיו שיגידו שכדאי לחכות עם זה, אבל היא עצמה לא תחכה לי כל החיים, וגם לא שאר הכלבים שאני רוצה. היא גם לא צעירה.
אשמח לעצתכם ותבונתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות