היום נסעתי לבקר חבר במרחק 20 דק' נסיעה ברכב מהבית שלי.
אני אמנם חיילת, ולא נוסעת ברכב באופן יומיומי, אבל יכולה להבטיח לכם שלנהוג אני יודעת מצוין, וכחוק. נסיעה יחסית קצרה, שמילאה אותי בפחד גם עכשיו שאני בבית במיטה.
נסעתי בנתיב השמאלי בכדי לפנות שמאלה ברמזור. אחריי נסע נהג שנדבק אלי, ובסופו של דבר החליט שהוא עוקף אותי מהנתיב הימיני. הוא חתך אותי, הרכב השתפשף (מילה יחסית עדינה למה שקרה שם) והוא פשוט נתן גז לכל אורך הדרך - תוך כדי אני מצפצפת כדי לסמן לו לעצור, והנהג פשוט בורח. עצרתי בצד הדרך ופשוט התחלתי לבכות. לא על השיפשוף וקילוף הצבע, לא על הבהלה, לא על התגובה של אמא שלי כשהיא תשמע את המקרה. בכיתי בגלל חוסר האונים. תאונות לצערנו קורות, אבל למה לברוח? אם הוא היה עוצר והיינו מדברים אני בטוחה שזה היה נגמר יותר טוב. ואני שואלת אתכם, איך ניתן למגר את התופעה הזאת? מה עלי לעשות כנהגת הנוסעת על פי חוק? למה בכל נסיעה גם אם היא הכי קצרה שיש אני צריכה לפחד שיגיע משוגע שיטוס על הכביש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025