הי אני מאיה בת 23 יש לי חבר בן 26 מפקד בצבא, אנחנו חברים חצי שנה.
הוא ביקש את המספר שלי דרך חברה שלי שהיא ידידה שלו. וככה התחלנו לצאת.
בתחילת הקשר שלנו הוא יצא עם עוד בחורה וגם איתי באותו זמן (גיליתי את זה אחרי חודשיים כשחיטטתי לו בפלאפון עקב חשדנות שלי - אניתמיד חושדת ואני יודעת שהמעשה לא טוב), גיליתי שהוא יצא בשבועיים הראשונים עם שתינו במקביל, ולאחר מכן אמר לה שהוא לא פנוי רגשית והמשיך לצאת איתי.
אחרי שגיליתי את זה (יצאנו בזמן זה כבר 3 חודשים( הטחתי את זה בפניו ונתתי לו אפשרות לדבר , בהתחלה הוא הכחיש אבל אחר כך הוא הודה בפני וסיפר לי את הכל , ביקש ממני צ'אנס בשבילו ובשביל הקשר שלנו.
באותה תקופה הרגשתי פגועה, הייתי בוכה מלא ואיבדתי בו כל אמון , אך אהבתי אותו (הוא לא ידע עוד) ולכן הסכמתי לתת לו הזדמנות ולא להיפרד ממנו .(דרך אגב החלטנו שאנחנו חברים בקטע של זוג אחרי חודש - זה בא ממנו).
במהלך ה3 חודשים אחרי זה ניסינו לשקם את מכערכת היחיסים בינינו ולבנות אמון.
הוא הזמין אותי לסופ"ש ביוון שנהנינו שם מאוד , הספקנו להיות בצימר, וגם באילת.
יצאנו המון עם החברים שלו , ישנו מלא ביחד - כל סופש אצלי או אצלו ובילינו הרבה וחווינו חוויות טובות.
בגדול אפשר להגיד שמערכת היחסים שלנו התפתחה לכיוון טוב , הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אחרי 4 חודשים וחגג לי יום הולדת בענק והיה ממש כיף. אני מאוד אוהבת אותו .. אבל כל הזמן הזה היה את נושא הידידות שלו על הפרק.
יש לו המון ידידות, בצבא, בבית, חיילות שלו לשעבר והמון המון המון בנות בחייו.
הוא מאוד קשור אליהן
יש 2 ידידות שהוא היה נפגש איתן פעם כל שישי ,ומאז שאנחנו חברים הוא הפסיק את זה לבקשתי והוא נפגש איתן רק כשיש עוד אנשים ולא אחד על אחד.
בחודש האחרון חבר שלו נהיה יחצן מועדונים והוא מזמין אותו כל שישי לצאת למועדון שלו.
אני שומרת שבת ולא נוסעת בשבת, מה שאומר שאני חוזרת הבייתה בשישי ועושה את השבת בבית בגלל שהוא טוען שהוא רוצה גם לבלות עם חהברים שלו ושאם אני רוצה למנוע את זה ממנו אז הוא לא ילך.
אני יודעת מה זה מועדונים , בנות בלאגנים ולא מאמינה לזה שהוא אומר שהוא רק "רוצה לשתות עם החברים שלו ולשמוע מוזיקה בכיף ולא מחפש אף אחת ורוצה ואוהב רק אותי"
אני כל הזמן חושדת שידידות שלו מנסות לפתות אותו, הן מדברות איתו המון
אני לא יודעת מה הוא עושה כל השבוע בבסיס הסגור, אני יושבת בבית ואוכלת סרטים
זה מפריע לי בלימודים ובעבודה ובכלל בכל האורח חיים שלי
דיברתי איתו על זה המון
וכל מה שהוא אומר זה "אני אוהב אותך אני לא עושה כלום רק את בראש שלי אני בחיים לא אבגוד בך ואני נשבע לך שאם אני ארצה מישהי אחרת אני יבוא ויגיד לך את יכולה להיות רגועה"
אני לא מאמינה לו, אני אומרת לו שאני מאמינה לו
אבל כל סופש כמעט אני יוצאת עליו בסרטים ועושה לו תחקיר כאילו אני בשב"כ
לא טוב לי ככה
אני לא בן אדם כזה. הפכתי לקנאית ף תלותית אובססיבית אני כל היום בוכה (ואני לא מספרת לו שאני עד כדי כך ככה)
דיברתי איתו על הנושאים האלו כמה פעמים, קשה לי שהוא בבסיס סגור כי גם שם לא חסרות קצינות שרוצות אותו , הוא טיפוס חברותי ויש לו הרבה חברים וידידות
מה לעזאזל אני עושה?
אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד ממנו
אני רוצה שהוא ימעיט בקשרים עם הידידות אבל לא רוצה גם לקחת לו את החופש
לא יודעת מה לעשות עם המועדונים בשישי ובעיקר עם החוסר אמון
אוףףףףף עזרה מתחננת :/ אין לי למי לפנות כ"כ
אני חייבת לדבר איתו על זה שוב , אבל מה להגיד? זה מרגיש כאילו אני חופרת לו כל הזמן..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות