היי !
אני בן 23 ובמשך שנה עד לתחילת הקורונה הקמתי עסק קטן להוראת מדעי המחשב ליחידים וקבוצות. היה לי תוכנית להפול את זה לעסק יותר משמעותי אבל המודל שעבדתי עליו זמן רב הוכח אנלטית כלא מספיק משתלם.
אז הגיע הקורונה ולגמרי ריסקה לי את התוכניות ואחרי חודשיים גם התחילה לי בעיה לא מאובחנת לגמרי במיתרי הקול.
התחלתי ללמוד כלכלה-ניהול באוניברסיטת תל אביב כי זה נראה לי האופציה הכי פחות רעה למצב אבל לאחר כמעט סמסטר שלם אני מרגיש שזה ממש מבזבז לי את הזמן. החומרים לא איכותיים ולא מסודרים, יש כמאה אנשים בהרצאה, המרצים לא איכותיים ברובם וכל המערכת מאוד בירוקרטית ולא יעילה. לאחר חודשיים לימודים אני מרגיש שפשוט לא למדתי הרבה. רוב הזמן שלי מתבזבז כל סטטיסטיקה ומתמטיקה עם מרצים גרועים ואין אפילו ספר לימוד שניתן ללמוד איתו ביעילות. חשוב לציין שיש לי בגרות עם ממוצע 110.5, זה לא שקשה לי.
הלימוד מרחוק בגלל הקורונה לא מפריע כלל. דיי יעיל אפילו הייתי אומר.
אני מתעורר כל בוקר ללא מוטיבציה ולאחרונה קשה לי אפילו ללמוד כי אני פשוט לא רואה את הפרי למאמץ שלי.
מצד שני המצב הרפואי שלי מונע ממני לממש את הרעיון לעסק שהיה לי. הקמתי כבר שני עסקים קטנים רווחיים. אחד לפני צבא ואחד אחרי צבא אז אני דיי מעריך את עצמי אבל מפחד שפרישה מהתואר פשוט תובים לריקנות לא מעשית. כמובן שכל הסביבה לוחצת עלי להשאר בתואר.
אני מכוון חזק לעולם היזמות אז התעודה לא ממש מעניינת אותי. נרשמתי לתואר באמת כדי ללמוד עד כמה שזה נשמע מוזר בימים אלו.
יש לי כסף פנויי ואולי הייתי רוצה לצאת לאיזה טיול לאחר הקורונה, לעשות לעצמי ריסט ולראות עולם, אבל יש לי חברה אז זה לא מתקבל על הדעת. היא כן נקודת אור מדהימה בחיי :)
אני דיי רוצה לפרוש מהתואר אבל חושש ממה צופן לי העתיד ואם זה טוב יותר או רע יותר מלהשלים את התואר.
תעזרו לי !!!!!!!!!!!!!
תודה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות