היי חברים
אני בטבעי בן אדם נדיב מאוד תמים ונותן אמון
תמיד חושבת ומאמינה בלתת הזדמנות שנייה לבן אדם
כי הוא אולי לא הבין אותי נכון או משהו וכל מיני כאלה
אימא שלי והחברות שלי אומרות לי שאני מאוד תמימה ונדיבה מדי
ואבא שלי חושב שאני סתם טיפשה
קיצור העיניין הוא שאני נמצאת עכשיו במקום חדש
שבו הרבה עם אנשים מסביבי ואני מתנהגת כמו שאני
עכשיו זה מגיע למצב שאני מרגישה שהנדיבות והנתינה שלי מגיע לרמה
של חוסר הערכה כזה שזה נראה ברור מאליו
מין פראיירית כזאת ולא שמתי לב שאני יוצאת ככה גם שקרו כל מיני מקרים
שבהם יצאתי בהחלט מופסדת אבל אני על כל דבר אומרת כפרה
ואם ככה יצא אז לא נורא
חברה שלי החליטה לעשות שיחה רצינית ששמה היא אמרה לי הכוווווולל
כל התנהלות שלי עם אנשים התמימות שלי הנתינת יתר שעולה לי בדברים
כל זה גרם לי להרגשה ממש רעה והיא אמרה הכול ממקום כנה וחברי
ואני אחרי כל זה ואחרי הרבה מחשבות שבהם נזכרתי בכל מיני מצבים
אני מבינה שקראתי אותם לא נכון בסוף יצאתי באמת הכי פראיירית
והכי לא מוערכת והכי ברורה מאליו
השאלה שלי זה
מה אני עושה עכשיו איך אני אשנה או אשתנה
אני לא יודעת
זה עשה לי ממש רע וכבר הרבה זמן שזה מציק לי
והוריד לי וכיבה לי את המצב רוח כל פעם שטני נמצאת עם אנשים
תודה מראש על כל התגובות
זה מאוד חשוב!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות